New Christian Bible Study

The Bible

 

Daniyel 4

Study

   

1 אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורעןן בהיכלי׃

2 חלם חזית וידחלנני והרהרין על־משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃

3 ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די־פשר חלמא יהודענני׃

4 באדין [כ= עללין] [ק= עלין] חרטמיא אשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא־מהודעין לי׃

5 ועד אחרין על קדמי דניאל די־שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח־אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃

6 בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל־רז לא־אנס לך חזוי חלמי די־חזית ופשרה אמר׃

7 וחזוי ראשי על־משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃

8 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל־ארעא׃

9 עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי [כ= ידרון] [ק= ידורן] צפרי שמיא ומנה יתזין כל־בשרא׃

10 חזה הוית בחזוי ראשי על־משכבי ואלו עיר וקדיש מן־שמיא נחת׃

11 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן־תחתוהי וצפריא מן־ענפוהי׃

12 ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיותא חלקה בעשב ארעא׃

13 לבבה מן־[כ= אנושא] [ק= אנשא] ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃

14 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד־דברת די ינדעון חייא די־שליט [כ= עליא] [ק= עלאה] במלכות [כ= אנושא] [ק= אנשא] ולמן־די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

15 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר [כ= ואנתה] [ק= ואנת] בלטשאצר פשרא אמר כל־קבל די כל־חכימי מלכותי לא־יכלין פשרא להודעתני [כ= ואנתה] [ק= ואנת] כהל די רוח־אלהין קדישין בך׃

16 אדין דניאל די־שמה בלטשאצר אשתוםם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל־יבהלך ענה בלטשאצר ואמר [כ= מראי] [ק= מרי] חלמא [כ= לשנאיך] [ק= לשנאך] ופשרה [כ= לעריך] [ק= לערך]׃*

17 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל־ארעא׃

18 ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא־בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכןן צפרי שמיא׃

19 [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃

20 ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן־שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די־פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם־חיות ברא חלקה עד די־שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃

21 דנה פשרא מלכא וגזרת [כ= עליא] [ק= עלאה] היא די מטת על־[כ= מראי] [ק= מרי] מלכא׃

22 ולך טרדין מן־אנשא ועם־חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון [כ= עליך] [ק= עלך] עד די־תנדע די־שליט [כ= עליא] [ק= עלאה] במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃

23 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן־די תנדע די שלטן שמיא׃

24 להן מלכא מלכי ישפר [כ= עליך] [ק= עלך] [כ= וחטיך] [ק= וחטאך] בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃

25 כלא מטא על־נבוכדנצר מלכא׃ ף

26 לקצת ירחין תרי־עשר על־היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃

27 ענה מלכא ואמר הלא דא־היא בבל רבתא די־אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃

28 עוד מלתא בפם מלכא קל מן־שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃

29 ומן־אנשא לך טרדין ועם־חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון [כ= עליך] [ק= עלך] עד די־תנדע די־שליט [כ= עליא] [ק= עלאה] במלכות אנשא ולמן־די יצבא יתננה׃

30 בה־שעתא מלתא ספת על־נבוכדנצר ומן־אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃

31 ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב [כ= ולעליא] [ק= ולעלאה] ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם־דר ודר׃

32 וכל־[כ= דארי] [ק= דירי] ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא [כ= ודארי] [ק= ודירי] ארעא ולא איתי די־ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃

33 בה־זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל־מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃

34 כען אנה נבוכדנצר משבח ומרוםם ומהדר למלך שמיא די כל־מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ ף

   

From Swedenborg's Works

 

Arcana Coelestia #395

Study this Passage

  
/ 10837  
  

395. 'Anyone killing Cain, vengeance will be taken on him sevenfold' means that to violate faith thus separated was utterly forbidden. This is clear from the meaning of 'Cain' as separated faith, and from the meaning of 'seven' as utterly inviolable. As is well known, the number seven was considered holy on account of the six days of creation and of the seventh, which is the celestial man in whom peace, rest, and the Sabbath exist. This is the reason why the number seven occurs so many times in the religious ceremonies of the Jewish Church, in every instance standing for that which is holy. It is also the reason why periods of time, long as well as short, were divided into seven, and were called weeks, as in the case of the long time intervals leading up to the time when the Messiah was to come, Daniel 9:24-25. A period of seven years is also called a week by Laban and Jacob, Genesis 29:27-28. Consequently wherever the number seven occurs it stands either for something holy or else for something utterly inviolable, as in David,

Seven times in the day I praise You. Psalms 119:164.

In Isaiah,

The light of the moon will be as the light of the sun, and the light of the sun will be sevenfold, as the light of seven days. Isaiah 30:26.

Here 'the sun' is love, and 'the moon' faith deriving from love, a faith which is to be as love.

[2] Just as the periods of man's regeneration divide into six before he reaches the seventh, which is the celestial man, so also do the periods of vastation even until nothing celestial is left. This was represented by the many captivities of the Jews, and by the last of them, the Babylonian, which was a captivity of seven decades, that is, seventy years. And it was several times stated that the land had to rest during its Sabbaths. It was also represented by Nebuchadnezzar, of whom it is said in Daniel,

His heart will be changed from man, and the heart of a beast given him until seven times will pass over him. Daniel 4:16, 25, 32.

In reference to the vastation of the last times it is recorded in John,

I saw another sign in heaven, great and wonderful - seven angels holding the seven Revelation 15:1, 6-7.

They will trample over the holy city for forty-two months (that is, six times seven). Revelation 11:2.

In the same book,

I saw a book [written] within and on the back, sealed with seven seals. Revelation 5:1.

Severe and increased penalties were for the same reason expressed by the number seven, as in Moses,

If you will not obey Me in this matter, I will chastise you seven times worse for your sins. Leviticus 26:18, 21, 24, 28.

In David,

Return to our neighbours sevenfold into their bosom. Psalms 79:12.

So then, it is because it was utterly forbidden to violate faith - since it had a use to serve, as has been stated - that the statement is made about 'vengeance being taken sevenfold on him who killed Cain'.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org