1
הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃
2
עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת־פלשתים הטובים מן־הממלכות האלה אם־רב גבולם מגבלכם׃
3
המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃
4
השכבים על־מטות שן וסרחים על־ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃
5
הפרטים על־פי הנבל כדויד חשבו להם כלי־שיר׃
6
השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על־שבר יוסף׃
7
לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ ף
8
נשבע אדני יהוה בנפשו נאם־יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את־גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃
9
והיה אם־יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃
10
ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן־הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃
11
כי־הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃
12
הירצון בסלע סוסים אם־יחרוש בבקרים כי־הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃
13
השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃
14
כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם־יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד־נחל הערבה׃ ס
