¹ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃

² עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃

³ המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃

⁴ השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃

⁵ הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃

⁶ השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃

⁷ לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃

⁸ נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃

⁹ והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃

¹⁰ ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃

¹¹ כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃

¹² הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃

¹³ השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃

¹⁴ כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃

⁶ So Jacob came to Luz (that is, Bethel), which is in the land of Canaan, he and all the people who were with him.

⁷ He built an altar there, and called the place El Beth El; because there God was revealed to him, when he fled from the face of his brother.