Biblija

 

Ovadiyah 1

Studija

1 חזון עבדיה כה־אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃

2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃

3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי־סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃

4 אם־תגביה כנשר ואם־בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם־יהוה׃

5 אם־גנבים באו־לך אם־שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם־בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃

6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃

7 עד־הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃

8 הלוא ביום ההוא נאם־יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃

9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת־איש מהר עשו מקטל׃

10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃

11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו [כ= שערו] [ק= שעריו] ועל־ירושלם ידו גורל גם־אתה כאחד מהם׃

12 ואל־תרא ביום־אחיך ביום נכרו ואל־תשמח לבני־יהודה ביום אבדם ואל־תגדל פיך ביום צרה׃

13 אל־תבוא בשער־עמי ביום אידם אל־תרא גם־אתה ברעתו ביום אידו ואל־תשלחנה בחילו ביום אידו׃

14 ואל־תעמד על־הפרק להכרית את־פליטיו ואל־תסגר שרידיו ביום צרה׃

15 כי־קרוב יום־יהוה על־כל־הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃

16 כי כאשר שתיתם על־הר קדשי ישתו כל־הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃

17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃

18 והיה בית־יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא־יהיה* שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃

19 וירשו הנגב את־הר עשו והשפלה את־פלשתים וירשו את־שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את־הגלעד׃

20 וגלת החל־הזה לבני ישראל אשר־כנענים עד־צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃

21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את־הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃

Komentar

 

Hills

  

'Hills' signify the goods of charity.

(Reference: Arcana Coelestia 6435, 10438)

Iz Swedenborgovih djela

 

Arcana Coelestia #10556

Proučite ovaj odlomak

  
/ 10837  
  

10556. 'And he returned to the camp' means going back to the external in which the interest of that nation lay. This is clear from the meaning of 'the camp' as the external aspect of the Word, the Church, and worship, in which the interest of the Israelite nation lay, dealt with in 10546. Now, when Moses has returned to the camp, he no longer represents the Word but the head of the Israelite nation; for being in the camp with those whose interest lay in external things separated from what was internal means being in a similar state. It was different when he was outside that camp and pitched his tent there, far from the camp. How therefore Moses represents the head of that nation becomes clear from the internal sense of what follows through to the end of the chapter. Because Moses now takes on this representation it says that his minister Joshua the son of Nun, a young man, did not move away from the midst of the tent, meaning that what is being represented nevertheless continues in the tent that is outside the camp.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.