¹ ואתה בן־אדם הנבא על־גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃

² ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על־הרי ישראל׃

³ והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃

⁴ על־הרי ישראל תפול אתה וכל־אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל־כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃

⁵ על־פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃

⁶ ושלחתי־אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי־אני יהוה׃

⁷ ואת־שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא־אחל את־שם־קדשי עוד וידעו הגוים כי־אני יהוה קדוש בישראל׃

⁸ הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃

⁹ ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃

¹⁰ ולא־ישאו עצים מן־השדה ולא יחטבו מן־היערים כי בנשק יבערו־אש ושללו את־שלליהם ובזזו את־בזזיהם נאם אדני יהוה׃ ס

¹¹ והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום־שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את־העברים וקברו שם את־גוג ואת־כל־המונה* וקראו גיא המון גוג׃

¹² וקברום בית ישראל למען טהר את־הארץ שבעה חדשים׃

¹³ וקברו כל־עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃

¹⁴ ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את־העברים את־הנותרים על־פני הארץ לטהרה מקצה שבעה־חדשים יחקרו׃

¹⁵ ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל־גיא המון גוג׃

¹⁶ וגם שם־עיר המונה וטהרו הארץ׃ ס

¹⁷ ואתה בן־אדם כה־אמר אדני יהוה אמר לצפור כל־כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על־זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃

¹⁸ בשר גבורים תאכלו ודם־נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃

¹⁹ ואכלתם־חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר־זבחתי לכם׃

²⁰ ושבעתם על־שלחני סוס ורכב גבור וכל־איש מלחמה נאם אדני יהוה׃

²¹ ונתתי את־כבודי בגוים וראו כל־הגוים את־משפטי אשר עשיתי ואת־ידי אשר־שמתי בהם׃

²² וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן־היום ההוא והלאה׃

²³ וידעו הגוים כי בעונם גלו בית־ישראל על אשר מעלו־בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃

²⁴ כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ ס

²⁵ לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את־[כ= שבית] [ק= שבות] יעקב ורחמתי כל־בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃

²⁶ ונשו את־כלמתם ואת־כל־מעלם אשר מעלו־בי בשבתם על־אדמתם לבטח ואין מחריד׃

²⁷ בשובבי אותם מן־העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃

²⁸ וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל־הגוים וכנסתים על־אדמתם ולא־אותיר עוד מהם שם׃

²⁹ ולא־אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את־רוחי על־בית ישראל נאם אדני יהוה׃ ף