¹ ותשר דבורה וברק בן־אבינעם ביום ההוא לאמר׃

² בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃

³ שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃

⁴ יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם־שמים נטפו גם־עבים נטפו מים׃

⁵ הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃

⁶ בימי שמגר בן־ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃

⁷ חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃

⁸ יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם־יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃

⁹ לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃

¹⁰ רכבי אתנות צחרות ישבי על־מדין והלכי על־דרך שיחו׃

¹¹ מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם־יהוה׃

¹² עורי עורי דבורה עורי עורי דברי־שיר קום ברק ושבה שביך בן־אבינעם׃

¹³ אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד־לי בגבורים׃

¹⁴ מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃

¹⁵ ושרי ביששכר עם־דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי־לב׃

¹⁶ למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי־לב׃

¹⁷ גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃

¹⁸ זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃

¹⁹ באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על־מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃

²⁰ מן־שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם־סיסרא׃

²¹ נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃

²² אז הלמו עקבי־סוס מדהרות דהרות אביריו׃

²³ אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא־באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃

²⁴ תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃

²⁵ מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃

²⁶ ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃

²⁷ בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃

²⁸ בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃

²⁹ חכמות שרותיה תענינה אף־היא תשיב אמריה לה׃

³⁰ הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃

³¹ כן יאבדו כל־אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ ף

¹ כי יביאך יהוה אלהיך אל־הארץ אשר־אתה בא־שמה לרשתה ונשל גוים־רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃

² ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא־תכרת להם ברית ולא תחנם׃

³ ולא תתחתן בם בתך לא־תתן לבנו ובתו לא־תקח לבנך׃

⁴ כי־יסיר את־בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף־יהוה בכם והשמידך מהר׃

⁵ כי־אם־כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃

⁶ כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על־פני האדמה׃ ס

⁷ לא מרבכם מכל־העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי־אתם המעט מכל־העמים׃

⁸ כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את־השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך־מצרים׃

⁹ וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי [כ= מצותו] [ק= מצותיו] לאלף דור׃

¹⁰ ומשלם לשנאיו אל־פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל־פניו ישלם־לו׃

¹¹ ושמרת את־המצוה ואת־החקים ואת־המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ ף

¹² והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את־הברית ואת־החסד אשר נשבע לאבתיך׃

¹³ ואהבך וברךך והרבך וברך פרי־בטנך ופרי־אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר־אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר־נשבע לאבתיך לתת לך׃

¹⁴ ברוך תהיה מכל־העמים לא־יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃

¹⁵ והסיר יהוה ממך כל־חלי וכל־מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישיםם בך ונתנם בכל־שנאיך׃

¹⁶ ואכלת את־כל־העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא־תחס עינך עליהם ולא תעבד את־אלהיהם כי־מוקש הוא לך׃ ס

¹⁷ כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃

¹⁸ לא תירא מהם זכר תזכר את אשר־עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל־מצרים׃

¹⁹ המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם׃

²⁰ וגם את־הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד־אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃

²¹ לא תערץ מפניהם כי־יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃

²² ונשל יהוה אלהיך את־הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן־תרבה עליך חית השדה׃

²³ ונתנם יהוה אלהיך לפניך והםם מהומה גדלה עד השמדם׃

²⁴ ונתן מלכיהם בידך והאבדת את־שםם מתחת השמים לא־יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃

²⁵ פסילי אלהיהם תשרפון באש לא־תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃

²⁶ ולא־תביא תועבה אל־ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי־חרם הוא׃ ף