¹ ויהי בשתי עשרה שנה בשני־עשר חדש באחד לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃

² בן־אדם שא קינה על־פרעה מלך־מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח־מים ברגליך ותרפס נהרותם׃

³ כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את־רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃

⁴ ונטשתיך בארץ על־פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל־עוף השמים והשבעתי ממך חית כל־הארץ׃

⁵ ונתתי את־בשרך על־ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃

⁶ והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל־ההרים ואפקים ימלאון ממך׃

⁷ וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את־ככביהם שמש בעןן אכסנו וירח לא־יאיר אורו׃

⁸ כל־מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על־ארצך נאם אדני יהוה׃

⁹ והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על־ארצות אשר לא־ידעתם׃

¹⁰ והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על־פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃ ס

¹¹ כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך־בבל תבואך׃

¹² בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את־גאון מצרים ונשמד כל־המונה׃

¹³ והאבדתי את־כל־בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל־אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃

¹⁴ אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃

¹⁵ בתתי את־ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את־כל־יושבי בה וידעו כי־אני יהוה׃

¹⁶ קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על־מצרים ועל־כל־המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃ ף

¹⁷ ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃

¹⁸ בן־אדם נהה על־המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל־ארץ תחתיות את־יורדי בור׃

¹⁹ ממי נעמת רדה והשכבה את־ערלים׃

²⁰ בתוך חללי־חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל־המוניה׃

²¹ ידברו־לו אלי גבורים מתוך שאול את־עזריו ירדו שכבו הערלים חללי־חרב׃

²² שם אשור וכל־קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃

²³ אשר נתנו קברתיה בירכתי־בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר־נתנו חתית בארץ חיים׃

²⁴ שם עילם וכל־המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר־ירדו ערלים אל־ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את־יורדי בור׃

²⁵ בתוך חללים נתנו משכב לה בכל־המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי־חרב כי־נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את־יורדי בור בתוך חללים נתן׃

²⁶ שם משך תבל וכל־המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי־נתנו חתיתם בארץ חיים׃

²⁷ ולא ישכבו את־גבורים נפלים מערלים אשר ירדו־שאול בכלי־מלחמתם ויתנו את־חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על־עצמותם כי־חתית גבורים בארץ חיים׃

²⁸ ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את־חללי־חרב׃

²⁹ שמה אדום מלכיה וכל־נשיאיה אשר־נתנו בגבורתם את־חללי־חרב המה את־ערלים ישכבו ואת־ירדי בור׃

³⁰ שמה נסיכי צפון כלם וכל־צדני אשר־ירדו את־חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את־חללי־חרב וישאו כלמתם את־יורדי בור׃

³¹ אותם יראה פרעה ונחם על־כל־[כ= המונה] [ק= המונו] חללי־חרב פרעה וכל־חילו נאם אדני יהוה׃

³² כי־נתתי את־[כ= חתיתו] [ק= חתיתי] בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את־חללי־חרב פרעה וכל־המונה* נאם אדני יהוה׃ ף

¹ For Yahweh will have compassion on Jacob, and will yet choose Israel, and set them in their own land. The foreigner will join himself with them, and they will unite with the house of Jacob.

² The peoples will take them, and bring them to their place. The house of Israel will possess them in Yahweh's land for servants and for handmaids. They will take as captives those whose captives they were; and they shall rule over their oppressors.

³ It will happen in the day that Yahweh will give you rest from your sorrow, from your trouble, and from the hard service in which you were made to serve,

⁴ that you will take up this parable against the king of Babylon, and say, "How the oppressor has ceased! The golden city has ceased!"

⁵ Yahweh has broken the staff of the wicked, the scepter of the rulers,

⁶ who struck the peoples in wrath with a continual stroke, who ruled the nations in anger, with a persecution that none restrained.

⁷ The whole earth is at rest, and is quiet. They break out song.

⁸ Yes, the fir trees rejoice with you, with the cedars of Lebanon, saying, "Since you are humbled, no lumberjack has come up against us."

⁹ Sheol from beneath has moved for you to meet you at your coming. It stirs up the dead for you, even all the rulers of the earth. It has raised up from their thrones all the kings of the nations.

¹⁰ They all will answer and ask you, "Have you also become as weak as we are? Have you become like us?"

¹¹ Your pomp is brought down to Sheol, with the sound of your stringed instruments. Maggots are spread out under you, and worms cover you.

¹² How you have fallen from heaven, morning star, son of the dawn! How you are cut down to the ground, who laid the nations low!

¹³ You said in your heart, "I will ascend into heaven! I will exalt my throne above the stars of God! I will sit on the mountain of assembly, in the far north!

¹⁴ I will ascend above the heights of the clouds! I will make myself like the Most High!"

¹⁵ Yet you shall be brought down to Sheol, to the depths of the pit.

¹⁶ Those who see you will stare at you. They will ponder you, saying, "Is this the man who made the earth to tremble, who shook kingdoms;

¹⁷ who made the world like a wilderness, and overthrew its cities; who didn't release his prisoners to their home?"

¹⁸ All the kings of the nations, sleep in glory, everyone in his own house.

¹⁹ But you are cast away from your tomb like an abominable branch, clothed with the slain, who are thrust through with the sword, who go down to the stones of the pit; like a dead body trodden under foot.

²⁰ You will not join them in burial, because you have destroyed your land. You have killed your people. The seed of evildoers will not be named forever.

²¹ Prepare for slaughter of his children because of the iniquity of their fathers, that they not rise up and possess the earth, and fill the surface of the world with cities.

²² "I will rise up against them," says Yahweh of Armies, "and cut off from Babylon name and remnant, and son and son's son," says Yahweh.

²³ "I will also make it a possession for the porcupine, and pools of water. I will sweep it with the broom of destruction," says Yahweh of Armies.

²⁴ Yahweh of Armies has sworn, saying, "Surely, as I have thought, so shall it happen; and as I have purposed, so shall it stand:

²⁵ that I will break the Assyrian in my land, and tread him under foot on my mountains. Then his yoke will leave them, and his burden leave their shoulders.

²⁶ This is the plan that is determined for the whole earth. This is the hand that is stretched out over all the nations.

²⁷ For Yahweh of Armies has planned, and who can stop it? His hand is stretched out, and who can turn it back?"

²⁸ This burden was in the year that king Ahaz died.

²⁹ Don't rejoice, O Philistia, all of you, because the rod that struck you is broken; for out of the serpent's root an adder will emerge, and his fruit will be a fiery flying serpent.

³⁰ The firstborn of the poor will eat, and the needy will lie down in safety; and I will kill your root with famine, and your remnant will be killed.

³¹ Howl, gate! Cry, city! You are melted away, Philistia, all of you; for smoke comes out of the north, and there is no straggler in his ranks.

³² What will they answer the messengers of the nation? That Yahweh has founded Zion, and in her the afflicted of his people will take refuge.