¹ וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל־אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי־הוציא יהוה את־ישראל ממצרים׃

² ויקח יתרו חתן משה את־צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃

³ ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃

⁴ ושם האחד אליעזר כי־אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃

⁵ ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל־משה אל־המדבר אשר־הוא חנה שם הר האלהים׃

⁶ ויאמר אל־משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃

⁷ ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק־לו וישאלו איש־לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃

⁸ ויספר משה לחתנו את כל־אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל־התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃

⁹ ויחד יתרו על כל־הטובה אשר־עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃

¹⁰ ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את־העם מתחת יד־מצרים׃

¹¹ עתה ידעתי כי־גדול יהוה מכל־האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃

¹² ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל־לחם עם־חתן משה לפני האלהים׃

¹³ ויהי ממחרת וישב משה לשפט את־העם ויעמד העם על־משה מן־הבקר עד־הערב׃

¹⁴ וירא חתן משה את כל־אשר־הוא עשה לעם ויאמר מה־הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל־העם נצב עליך מן־בקר עד־ערב׃

¹⁵ ויאמר משה לחתנו כי־יבא אלי העם לדרש אלהים׃

¹⁶ כי־יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את־חקי האלהים ואת־תורתיו׃

¹⁷ ויאמר חתן משה אליו לא־טוב הדבר אשר אתה עשה׃

¹⁸ נבל תבל גם־אתה גם־העם הזה אשר עמך כי־כבד ממך הדבר לא־תוכל עשהו לבדך׃

¹⁹ עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את־הדברים אל־האלהים׃

²⁰ והזהרתה אתהם את־החקים ואת־התורת והודעת להם את־הדרך ילכו בה ואת־המעשה אשר יעשון׃

²¹ ואתה תחזה מכל־העם אנשי־חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃

²² ושפטו את־העם בכל־עת והיה כל־הדבר הגדל יביאו אליך וכל־הדבר הקטן ישפטו־הם והקל מעליך ונשאו אתך׃

²³ אם את־הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל־העם הזה על־מקמו יבא בשלום׃

²⁴ וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃

²⁵ ויבחר משה אנשי־חיל מכל־ישראל ויתן אתם ראשים על־העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃

²⁶ ושפטו את־העם בכל־עת את־הדבר הקשה יביאון אל־משה וכל־הדבר הקטן ישפוטו הם׃

²⁷ וישלח משה את־חתנו וילך לו אל־ארצו׃ ף

¹ ויקחו בני־אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃

² ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃

³ ויאמר משה אל־אהרן הוא אשר־דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל־פני כל־העם אכבד וידם אהרן׃

⁴ ויקרא משה אל־מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו* שאו את־אחיכם מאת פני־הקדש אל־מחוץ למחנה׃

⁵ ויקרבו וישאם בכתנתם אל־מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃

⁶ ויאמר משה אל־אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל־תפרעו ובגדיכם לא־תפרמו ולא תמתו ועל כל־העדה יקצף ואחיכם כל־בית ישראל יבכו את־השרפה אשר שרף יהוה׃

⁷ ומפתח אהל מועד לא תצאו פן־תמתו כי־שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ ף

⁸ וידבר יהוה אל־אהרן לאמר׃

⁹ יין ושכר אל־תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל־אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃

¹⁰ ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

¹¹ ולהורת את־בני ישראל את כל־החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד־משה׃ ף

¹² וידבר משה אל־אהרן ואל אלעזר ואל־איתמר בניו הנותרים קחו את־המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃

¹³ ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק־בניך הוא מאשי יהוה כי־כן צויתי׃

¹⁴ ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי־חקך וחק־בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃

¹⁵ שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק־עולם כאשר* צוה יהוה׃

¹⁶ ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על־אלעזר ועל־איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃

¹⁷ מדוע לא־אכלתם את־החטאת* במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את־עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃

¹⁸ הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃

¹⁹ וידבר אהרן אל־משה הן היום הקריבו את־חטאתם ואת־עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃

²⁰ וישמע משה וייטב בעיניו׃ ף