¹ בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על־משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃

² ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם־ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃

³ וארבע חיון רברבן סלקן מן־ימא שנין דא מן־דא׃

⁴ קדמיתא כאריה וגפין די־נשר לה חזה הוית עד די־מריטו גפיה ונטילת מן־ארעא ועל־רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃

⁵ וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר־חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין [כ= שניה] [ק= שנה] וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃

⁶ באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די־עוף על־[כ= גביה] [ק= גבה] וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃

⁷ באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה [כ= רביעיה] [ק= רביעאה] דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די־פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא [כ= ברגליה] [ק= ברגלה] רפסה והיא משניה מן־כל־חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃

⁸ משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת [כ= ביניהון] [ק= ביניהן] ותלת מן־קרניא קדמיתא [כ= אתעקרו] [ק= אתעקרה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא־דא ופם ממלל רברבן׃

⁹ חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די־נור גלגלוהי נור דלק׃

¹⁰ נהר די־נור נגד ונפק מן־קדמוהי אלף [כ= אלפים] [ק= אלפין] ישמשונה ורבו [כ= רבון] [ק= רבבן] קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃

¹¹ חזה הוית באדין מן־קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃

¹² ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד־זמן ועדן׃

¹³ חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם־ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד־עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃

¹⁴ ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די־לא יעדה ומלכותה די־לא תתחבל׃ ף

¹⁵ אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃

¹⁶ קרבת על־חד מן־קאמיא ויציבא אבעא־מנה על־כל־דנה ואמר־לי ופשר מליא יהודענני׃

¹⁷ אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן־ארעא׃

¹⁸ ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד־עלמא ועד עלם עלמיא׃

¹⁹ אדין צבית ליצבא על־חיותא רביעיתא די־הות שניה מן־[כ= כלהון] [ק= כלהין] דחילה יתירה [כ= שניה] [ק= שנה] די־פרזל וטפריה די־נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃

²⁰ ועל־קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת [כ= ונפלו] [ק= ונפלה] מן־[כ= קדמיה] [ק= קדמה] תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן־חברתה׃

²¹ חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם־קדישין ויכלה להון׃

²² עד די־אתה* עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃

²³ כן אמר חיותא רביעיתא מלכו [כ= רביעיא] [ק= רביעאה] תהוא בארעא די תשנא מן־כל־מלכותא ותאכל כל־ארעא ותדושנה ותדקנה׃

²⁴ וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן־קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃

²⁵ ומלין לצד [כ= עליא] [ק= עלאה] ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד־עדן ועדנין ופלג עדן׃

²⁶ ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד־סופא׃

²⁷ ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל־שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃

²⁸ עד־כה סופא די־מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ ף

¹ ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃

² ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃

³ ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את־החלום׃

⁴ וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא [כ= לעבדיך] [ק= לעבדך] ופשרא נחוא׃

⁵ ענה מלכא ואמר [כ= לכשדיא] [ק= לכשדאי] מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃

⁶ והן חלמא ופשרה תהחון מתןן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן־קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃

⁷ ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃

⁸ ענה מלכא ואמר מן־יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל־קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃

⁹ די הן־חלמא לא תהודענני חדה־היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה [כ= הזמנתון] [ק= הזדמנתון] למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃

¹⁰ ענו [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] קדם־מלכא ואמרין לא־איתי אנש על־יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל־קבל די כל־מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל־חרטם ואשף וכשדי׃

¹¹ ומלתא די־מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם־בשרא לא איתוהי׃

¹² כל־קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃

¹³ ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃ ף

¹⁴ באדין דניאל* התיב עטא וטעם לאריוך רב־טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃

¹⁵ ענה ואמר לאריוך שליטא די־מלכא על־מה דתא מהחצפה מן־קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃

¹⁶ ודניאל על ובעה מן־מלכא די זמן ינתן־לה ופשרא להחויה למלכא׃ ף

¹⁷ אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃

¹⁸ ורחמין למבעא מן־קדם אלה שמיא* על־רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם־שאר חכימי בבל׃

¹⁹ אדין לדניאל בחזוא די־ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃

²⁰ ענה דניאל ואמר להוא שמה די־אלהא מברך מן־עלמא ועד־עלמא די חכמתא וגבורתא די לה־היא׃

²¹ והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃

²² הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא [כ= ונהירא] [ק= ונהורא] עמה שרא׃

²³ לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די־בעינא מנך די־מלת מלכא הודעתנא׃

²⁴ כל־קבל דנה דניאל על על־אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר־לה לחכימי בבל אל־תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃ ס

²⁵ אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר־לה די־השכחת גבר מן־בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃

²⁶ ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר [כ= האיתיך] [ק= האיתך] כהל להודעתני חלמא די־חזית ופשרה׃

²⁷ ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די־מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃

²⁸ ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על־משכבך דנה הוא׃ ף

²⁹ [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא רעיונך על־משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה־די להוא׃

³⁰ ואנה לא בחכמה די־איתי בי מן־כל־חייא רזא דנה גלי לי להן על־דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃

³¹ [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃

³² הוא צלמא ראשה די־דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃

³³ שקוהי די פרזל רגלוהי [כ= מנהון] [ק= מנהין] די פרזל [כ= ומנהון] [ק= ומנהין] די חסף׃

³⁴ חזה הוית עד די התגזרת אבן די־לא בידין ומחת לצלמא על־רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃

³⁵ באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן־אדרי־קיט ונשא המון רוחא וכל־אתר לא־השתכח להון ואבנא די־מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל־ארעא׃

³⁶ דנה חלמא ופשרה נאמר קדם־מלכא׃

³⁷ [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב־לך׃

³⁸ ובכל־די [כ= דארין] [ק= דירין] בני־אנשא חיות ברא ועוף־שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא ראשה די דהבא׃

³⁹ ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו [כ= תליתיא] [ק= תליתאה] אחרי די נחשא די תשלט בכל־ארעא׃

⁴⁰ ומלכו [כ= רביעיה] [ק= רביעאה] תהוא תקיפה כפרזלא כל־קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די־מרעע כל־אלין תדק ותרע׃

⁴¹ ודי־חזיתה רגליא ואצבעתא [כ= מנהון] [ק= מנהנ*] חסף די־פחר [כ= ומנהון] [ק= ומנהין] פרזל מלכו פליגה תהוה ומן־נצבתא די פרזלא להוא־בה כל־קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃

⁴² ואצבעת רגליא [כ= מנהון] [ק= מנהין] פרזל [כ= ומנהון] [ק= ומנהין] חסף מן־קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃

⁴³ [כ= די] [ק= ודי] חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא־להון דבקין דנה עם־דנה הא־כדי פרזלא לא מתערב עם־חספא׃

⁴⁴ וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל־אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃

⁴⁵ כל־קבל די־חזית די מטורא אתגזרת אבן די־לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃ ף

⁴⁶ באדין מלכא נבוכדנצר נפל על־אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃

⁴⁷ ענה מלכא לדניאל ואמר מן־קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃

⁴⁸ אדין מלכא לדניאל רבי ומתןן רברבן שגיאן יהב־לה והשלטה על כל־מדינת בבל ורב־סגנין על כל־חכימי בבל׃

⁴⁹ ודניאל בעא מן־מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃ ף