Novo kršćansko proučavanje Biblije

Biblija

 

Bereshit 22

Studija

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את־אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח־נא את־בנך את־יחידך אשר־אהבת את־יצחק ולך־לך אל־ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את־חמרו ויקח את־שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל־המקום אשר־אמר־לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את־עיניו וירא את־המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל־נעריו שבו־לכם פה עם־החמור ואני והנער נלכה עד־כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את־עצי העלה וישם על־יצחק בנו ויקח בידו את־האש ואת־המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל־אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה־לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל־המקום אשר אמר־לו האלהים ויבן שם אברהם את־המזבח ויערך את־העצים ויעקד את־יצחק בנו וישם אתו על־המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את־ידו ויקח את־המאכלת לשחט את־בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן־השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל־תשלח ידך אל־הנער ואל־תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי־ירא אלהים אתה ולא חשכת את־בנך את־יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את־עיניו וירא והנה־איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את־האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם־המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל־אברהם שנית מן־השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם־יהוה כי יען אשר עשית את־הדבר הזה ולא חשכת את־בנך את־יחידך׃

17 כי־ברך אברךך והרבה ארבה את־זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על־שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל־נעריו ויקמו וילכו יחדו אל־באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ ף

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם־הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את־עוץ בכרו ואת־בוז אחיו ואת־קמואל אבי ארם׃

22 ואת־כשד ואת־חזו ואת־פלדש ואת־ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את־רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם־הוא את־טבח ואת־גחם ואת־תחש ואת־מעכה׃ ס

   

Iz Swedenborgovih djela

 

Arcana Coelestia #2674

Proučite ovaj odlomak

  
/ 10837  
  

2674. 'And he took bread and a flask of water' means good and truth. This is clear from the meaning of 'bread' as that which is celestial, or good, dealt with in 276, 680, 2165, and from the meaning of 'water' as that which is spiritual, or truth, dealt with in 28, 680, 739. The expression 'a flask of water' is used because it is a very small amount of truth that people are granted to begin with, that is to say, as much as they are able to receive at that time - that capacity to receive being meant by the words 'he put them on her shoulder', 2676. Anyone may see that these historical details embody arcana from the fact that Abraham, who was rich in flocks and herds, also in silver and gold, sent away his servant-girl who had borne his son, and the boy Ishmael whom he loved much, with no more than some bread and some water in a flask. He could also foresee that they would die once they had used these up, which would indeed have happened if the angel had not come to their aid. What is more, these details regarding the bread and the flask of water, and their being placed on her shoulder, are not really important enough to be mentioned. But this incident did in fact take place, and it has been recorded because these details embody and mean the first state of those who are becoming spiritual, to whom to begin with some good and some truth, and indeed only a small amount, are supplied; and after that their water comes to an end, at which point they receive help from the Lord.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org