बाइबल

 

Shemot 8

पढाई करना

   

1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃

2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃

3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃

4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃

5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃

6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃

7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃

8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃

9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃

10 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃

11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃

12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃

13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃

14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃

15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃

17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃

18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃

19 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃

21 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃

22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃

23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃

24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃

25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃

26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃

27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃

28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃

29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃

30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃

31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃

32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃

   

स्वीडनबॉर्ग के कार्यों से

 

Apocalypse Explained #327

इस मार्ग का अध्ययन करें

  
/ 1232  
  

327. Saying, Thou art worthy to take the book, and to open the seals thereof. That this signifies that the Lord from His Divine Human has Omnipotence and Omniscience, is evident from all that has preceded: for the subject hitherto treated of is that the Lord from His Divine Human has Omnipotence and Omniscience, and that thence judgment belongs to Him. That this is meant by, "Thou art worthy to take the book, and to open the seals thereof," is evident from the series of the things explained from the beginning of this chapter to the present verse, which I desire to cite in order, namely, that by, "I saw in the right hand of him that sat upon the throne," is signified the Lord as to Omnipotence and Omniscience, n. 297; by "a book written within and on the back, sealed with seven seals," is signified the state of the life of all in heaven and in the earth altogether hidden, n. 299, 300; by, "I saw a strong angel proclaiming with a great voice, Who is worthy to open the book, and to loose the seals thereof?" is signified exploration, whether there is any such as know and perceive the state of the life of all, (n. 302, 303; by "no one in heaven, or on earth, or under the earth, was able to open the book," is signified that no one [could] in the least from himself, n. 304; by, "Behold! the lion who is of the tribe of Judah, the root of David, hath prevailed to open the book and to loose the seven seals thereof," is signified that the Lord from His own power subdued the hells, and reduced all things in the heavens to order, and this by Divine good united to Divine truth in His Human, (n. 309, 310; by, "I saw a lamb having seven horns, and seven eyes," is signified the Lord as to the Divine Human, [and] that from it He has Omnipotence and Omniscience, n. 314, 316, 317; and by, "He came and took the book out of the right hand of him that sat upon the throne," is signified that those things are from His Divine Human, n. 319. Hence it is now clear, that here by, "Thou art worthy to take the book, and to loose the seals thereof," is signified that the Lord from the Divine Human has Omnipotence and Omniscience.

  
/ 1232  
  

Translation by Isaiah Tansley. Many thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.