¹ משא דבר־יהוה על־ישראל נאם־יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו׃ ף

² הנה אנכי שם את־ירושלם סף־רעל לכל־העמים סביב וגם על־יהודה יהיה במצור על־ירושלם׃

³ והיה ביום־ההוא אשים את־ירושלם אבן מעמסה לכל־העמים כל־עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃

⁴ ביום ההוא נאם־יהוה אכה כל־סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל־בית יהודה אפקח את־עיני וכל סוס העמים אכה בעורון׃

⁵ ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם׃

⁶ ביום ההוא אשים את־אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שמאול את־כל־העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם׃ ף

⁷ והושיע יהוה את־אהלי יהודה בראשנה למען לא־תגדל תפארת בית־דויד ותפארת ישב ירושלם על־יהודה׃

⁸ ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם׃

⁹ והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את־כל־הגוים הבאים על־ירושלם׃

¹⁰ ושפכתי על־בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר־דקרו וספדו עליו כמספד על־היחיד והמר עליו כהמר על־הבכור׃

¹¹ ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד־רמון בבקעת מגדון׃

¹² וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית־דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית־נתן לבד ונשיהם לבד׃

¹³ משפחת בית־לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד׃

¹⁴ כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד׃ ס

¹ ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃

² ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

³ וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃

⁴ ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃

⁵ כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃

⁶ ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃

⁷ כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃

⁸ וכל אלה רק ראשית החבלים׃

⁹ אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃

¹⁰ ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃

¹¹ ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃

¹² ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃

¹³ והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

¹⁴ ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃

¹⁵ לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃

¹⁶ אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

¹⁷ ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃

¹⁸ ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃

¹⁹ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃

²⁰ אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃

²¹ כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

²² ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃

²³ וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃

²⁴ כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

²⁵ הנה מראש הגדתי לכם׃

²⁶ לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃

²⁷ כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

²⁸ כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃

²⁹ ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

³⁰ אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃

³¹ וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃

³² למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

³³ כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

³⁴ אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

³⁵ השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

³⁶ אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃

³⁷ וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

³⁸ כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃

³⁹ ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃

⁴⁰ אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃

⁴¹ שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃

⁴² לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃

⁴³ ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃

⁴⁴ לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃

⁴⁵ מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃

⁴⁶ אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃

⁴⁷ אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃

⁴⁸ ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃

⁴⁹ ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃

⁵⁰ בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃

⁵¹ וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃