Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 35

Lernen

   

1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃

9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃

16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃

20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃

21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃

24 בני רחל יוסף ובנימן׃

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃

27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4606

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4606. And Simeon, and Levi, and Judah, and Issachar, and Zebulun. That these signify the essential things of these, that is, of the external Divine goods and truths, is evident from the representation of each one; namely, of Simeon, as being in the supreme sense Providence, in the internal sense faith in the will, and in the external sense obedience (see n. 3869-3872); of Leviticus as being in the supreme sense Love and Mercy, in the internal sense charity or spiritual love, and in the external sense conjunction (n. 3875, 3877); of Judah, as being in the supreme sense the Divine of the Lord’s love, in the internal sense the Lord’s celestial kingdom, and in the exterior sense that doctrine from the Word which is of the celestial church (n. 3881); of Issachar, as being in the supreme sense the Divine good of truth and truth of good, in the internal sense celestial conjugial love, and in the external sense mutual love (n. 3956, 3957); and from the representation of Zebulun, as being in the supreme sense the Lord’s Divine Itself and His Divine Human, in the internal sense the heavenly marriage, and in the external sense conjugial love (n. 3960, 3961). These are the essential things which are in the external Divine goods and truths of the Lord, but no one can unfold how each of these is within them unless he is in heavenly light, for therein these things appear like the answers given in the Urim and Thummim by means of flashings out of light and flame, and a consequent perception from the Lord. For in the Urim and Thummim there were twelve precious stones according to the twelve tribes of Israel.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org