Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 31

Lernen

   

1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃

2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃

5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃

7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃

8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃

9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃

10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃

11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃

13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃

14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃

16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃

18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃

19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃

20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃

22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃

26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃

27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃

31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃

32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃

35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃

36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃

39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃

42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃

47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃

49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃

52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃

53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃

55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4189

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4189. And now come, let us make a covenant, I and thou, and let it be for a witness between me and thee. That this signifies the conjunction of the Divine natural with the goods of works, in which are they who are aside, or the Gentiles, is evident from the signification of a “covenant,” as being conjunction (see n. 665, 666, 1023, 1038, 1864, 1996, 2003, 2021); from the representation here of Laban, who is “I,” as being the goods of works, as shown in what follows; and from the representation of Jacob, who here is “thou,” as being the Divine natural.

[2] That by “Laban” are here signified the goods of works in which are those who are aside, or the Gentiles, is for the reason that as Laban is now separated from Jacob (that is, mediate good from the good Divine of the natural), he can no longer represent mediate good; but as he had served for a means, he therefore represents some good, and indeed good that is aside, or collateral good. Before Laban had been thus conjoined with Jacob, he represented collateral good (see n. 3612, 3665, 3778), and accordingly good that is aside, the nature of which will be stated in what follows. It is similar with Laban as with Lot and Ishmael. So long as Lot was with Abraham, he represented the Lord as to the external sensuous man (n. 1428, 1434, 1547, 1597, 1598, 1698); but when he had been separated from Abraham, he represented those who are in external worship, but yet in charity (n. 2317, 2324, 2371, 2399), and also several states of the church successively (n. 2422, 2459).

[3] It was so with Ishmael: so long as he was with Abraham, he represented the Lord’s first rational (n. 1893, 1949-1951); but when he was afterwards separated, he represented those who are called the spiritual (n. 2078, 2691, 2699, 3263, 3268). Such also is the case with Laban. The reason is, that although a separation has been made, conjunction still remains, but not that which existed before. It is for this reason that Laban here and in what now follows represents the goods of works, such as are with those who are aside, that is, with the Gentiles. The Gentiles are said to be aside, or in collateral good, because they are outside of the church. Those within the church who are in truth and good are not in a collateral line, but in the direct line, for they have the Word, and through the Word they have direct communication with heaven, and through heaven with the Lord; but not so the Gentiles, for these have not the Word, and know not the Lord. For this reason they are said to be aside. Those Gentiles are meant who are in the goods of works, that is, who are in externals within which there is the good of charity. These are what are called the “goods of works,” but not “good works;” for good works may exist without having goods within, but not so the goods of works.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org