Die Bibel

 

Bereshit 29

Lernen

   

1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃

2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃

3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃

4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃

5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃

6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃

7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃

8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃

9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃

10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃

11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃

12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃

13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃

14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃

15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃

16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃

17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃

18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃

19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃

20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃

21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃

22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃

23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃

24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃

25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃

26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃

27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃

28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃

29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃

30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃

31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃

32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃

33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃

34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃

35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #3845

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

3845. 'Complete this week' means the continuance of the diligent effort. This is clear from the meaning of 'completing' here as serving or completing by serving, and so as meaning diligent effort, dealt with in 3824; and from the meaning of 'a week' as a state and also a whole period, dealt with in 728, 2044, in this case therefore the state and the subsequent period, and so a continuance. What has been said in 3814 about the meaning of 'a month' applies equally to the meaning of 'a week'. When used in the singular 'week' means the end of some previous state and the beginning of the one that follows it, and so a new state; and by the completing of this is meant from its beginning to its end. The reason why 'a week', like every other time-measurement specifically, means a state and also a period of time is that all states also have their own individual periods of the beginning, the continuance, and the end. In the next life however these are not perceived as periods of time but as states and their integral cycles. Here it is quite evident what 'a week' meant to the ancients, namely - in the proper sense - every period that was divided into seven phases, whether it was a period of seven days or of seven years or of seven ages, and so whether it was a long period or a short one. Here it is plainly a period of seven years. And because 'seven' with those people meant that which was holy, see 84-87, 395, 433, 716, 881, 'a week' therefore meant a holy period, and also the holiness of a period.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.