Die Bibel

 

Bereshit 24

Lernen

   

1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃

2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃

3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃

6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃

7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃

9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃

10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃

11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃

13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃

15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃

35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃

37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃

39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃

40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃

44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃

45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃

48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃

49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃

50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃

51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃

52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃

58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃

59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃

60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃

62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃

65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃

67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #3122

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

3122. Moreover in regard to this truth by which is signified charity, the case is this: The most ancient people, who were celestial, by mercy and truth from the Lord understood nothing else than the reception of the influx of love to the Lord, and of the derivative charity toward the neighbor. But the ancients, who were spiritual, by the mercy and truth from the Lord with themselves, understood charity and faith; the reason of which is, that the celestial never thought concerning those things which are of faith or truth, but concerning those which are of love or good, as may be seen from what has been said above concerning the celestial man (n. 202, 337, 2669, 2715). Moreover celestial men when being reformed and regenerated were introduced into love to the Lord through charity toward the neighbor. It is evident therefore that by “mercy from the Lord” nothing else is signified than a perception of the influx of love to Him; and by “truth,” a derivative influx of charity toward the neighbor.

[2] But it is otherwise with the spiritual; these think concerning the things of faith; and when being reformed and regenerated they are introduced by means of the things of faith into charity toward the neighbor. And therefore when the spiritual are treated of, by “mercy from the Lord” is meant an influx of charity toward the neighbor; and by “truth” is meant an influx of faith. But still this faith, when the spiritual man has been regenerated, becomes charity; for he then acts from charity; insomuch that one who does not act from charity is not regenerate, but he who acts from charity is regenerate; and in this case he is not solicitous about the things of faith or truth, for he lives from the good of faith, and no longer from its truth; for truth has so conjoined itself with good that it no longer appears, except merely as the form of good (forma boni), that is, faith is not otherwise than as the form of charity (forma charitatis).

[3] From what has been said we can see what the most ancient people, and what the ancients, understood by “mercy and truth,” so frequently mentioned in the Word. As in David:

The king shall dwell before God forever; O prepare mercy and truth, that they may preserve him (Psalms 61:7).

Again:

Mercy and truth shall meet together, righteousness and peace shall kiss each other (Psalms 85:10).

Again:

Thou O Lord art a God great in mercy and truth (Psalms 86:15).

Again:

My truth and My mercy shall be with Him (Psalms 89:24).

Again:

Jehovah hath remembered His mercy and His truth toward the house of Israel (Psalms 98:3).

Again:

O Jehovah, not unto us, but unto Thy name give glory, for Thy mercy and for Thy truth’s sake (Psalms 115:1).

In Micah:

Jehovah God will give the truth to Jacob, the mercy to Abraham, which Thou hast sworn unto our fathers from the days of old (Micah 7:20); where “Jacob” denotes the Lord’s external man, and “Abraham” the internal, as to the Human.

In Hosea:

Jehovah hath a controversy with the inhabitants of the land, because there is no truth, and no mercy, and no knowledge of God (Hos. 4:1).

“No truth” denotes no reception of the influx of charity; “no mercy,” no reception of the influx of love; “no knowledge of God,” no reception of the influx of the truth of faith.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.