Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 19

Lernen

   

1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃

5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

7 ויאמר אל נא אחי תרעו׃

8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃

9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃

11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃

12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃

13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃

16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃

18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃

19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃

20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃

21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃

22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃

23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃

24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃

25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃

26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃

28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃

30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃

32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃

33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃

34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃

35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃

36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃

37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃

38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #2438

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

2438. 'For I cannot do anything until you come to it' means that before judgement is effected on the evil those with the affection for truth have to be saved. This becomes clear from the fact that the words 'I cannot do anything' mean the judgement effected on the evil, described shortly by the overthrow of Sodom and Gomorrah, and from the fact that the words 'until you come to it' mean the prior salvation of those with the affection for truth, whom Lot represents here. This is also what 'Lot's coming to Zoar' means, verse 23.

[2] That the salvation of good and righteous persons takes place before the destruction of the wicked and unrighteous is also clear from elsewhere in the Word, as in Matthew where the Last Judgement is the subject. There it is said that the sheep were separated from the goats; then the sheep were told to enter the Lord's kingdom before the goats were told to depart into eternal fire, Matthew 25:32, 34, 41. Something similar was also represented by the children of Israel, when they went out of Egypt, being saved before the Egyptians were drowned in the Sea Suph.

[3] The same is also meant by the statements made in various places in the Prophets to the effect that after the faithful had been brought back from captivity their enemies would undergo punishments and perish. This is constantly happening in the next life, that is to say, the faithful are saved first and then the faithless are punished, or what amounts to the same, the former are first raised up into heaven by the Lord and after that the latter hurl themselves into hell. The reason these events do not take place at one and the same time is that unless the good were snatched away from the evil, they would easily be destroyed by the evil desires and by the false persuasions which the evil constantly cast around like poisons. Generally however before any such thing happens, steps are taken with the good to separate evils, and with the evil to separate goods, so that the good may be lifted up by the Lord by means of goods into heaven and the evil cast themselves by means of evils down into hell. This matter will in the Lord's Divine mercy be discussed further on in 2449, 2451.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org