Die Bibel

 

Bereshit 14

Lernen

   

1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃

3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃

4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃

5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃

7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃

8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃

10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃

11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃

12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃

14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃

15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃

16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃

17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃

18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃

21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃

22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃

24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #1747

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

1747. Verse 23. That from a thread even to the thong of a shoe, I will not take aught that is thine, lest thou shouldest say, I have enriched Abram. “That from a thread even to the thong of a shoe,” signifies all natural and corporeal things that were unclean; “I will not take aught that is thine,” signifies that in celestial love here was nothing of the kind; “lest thou shouldest say, I have enriched Abram,” signifies that the Lord derived no strength whatever from such things.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.