Die Bibel

 

Bereshit 34

Lernen

   

1 וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאֹות בִּבְנֹות הָאָרֶץ׃

2 וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמֹור הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ׃

3 וַתִּדְבַּק נַפְשֹׁו בְּדִינָה בַּת־יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת־הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל־לֵב הַנַּעֲרָ׃

4 וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל־חֲמֹור אָבִיו לֵאמֹר קַח־לִי אֶת־הַיַּלְדָּה הַזֹּאת לְאִשָּׁה׃

5 וְיַעֲקֹב שָׁמַע כִּי טִמֵּא אֶת־דִּינָה בִתֹּו וּבָנָיו הָיוּ אֶת־מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה וְהֶחֱרִשׁ יַעֲקֹב עַד־בֹּאָם׃

6 וַיֵּצֵא חֲמֹור אֲבִי־שְׁכֶם אֶל־יַעֲקֹב לְדַבֵּר אִתֹּו׃

7 וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן־הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד כִּי־נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת־בַּת־יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה׃

8 וַיְדַבֵּר חֲמֹור אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשֹׁו בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לֹו לְאִשָּׁה׃

9 וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ־לָנוּ וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם׃

10 וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ׃

11 וַיֹּאמֶר שְׁכֶם אֶל־אָבִיהָ וְאֶל־אַחֶיהָ אֶמְצָא־חֵן בְּעֵינֵיכֶם וַאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלַי אֶתֵּן׃

12 הַרְבּוּ עָלַי מְאֹד מֹהַר וּמַתָּן וְאֶתְּנָה כַּאֲשֶׁר תֹּאמְרוּ אֵלָי וּתְנוּ־לִי אֶת־הַנַּעֲרָ לְאִשָּׁה׃

13 וַיַּעֲנוּ בְנֵי־יַעֲקֹב אֶת־שְׁכֶם וְאֶת־חֲמֹור אָבִיו בְּמִרְמָה וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר טִמֵּא אֵת דִּינָה אֲחֹתָם׃

14 וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם לֹא נוּכַל לַעֲשֹׂות הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת־אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר־לֹו עָרְלָה כִּי־חֶרְפָּה הִוא לָנוּ׃

15 אַךְ־בְּזֹאת נֵאֹות לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל־זָכָר׃

16 וְנָתַנּוּ אֶת־בְּנֹתֵינוּ לָכֶם וְאֶת־בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח־לָנוּ וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד׃

17 וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ לְהִמֹּול וְלָקַחְנוּ אֶת־בִּתֵּנוּ וְהָלָכְנוּ׃

18 וַיִּיטְבוּ דִבְרֵיהֶם בְּעֵינֵי חֲמֹור וּבְעֵינֵי שְׁכֶם בֶּן־חֲמֹור׃

19 וְלֹא־אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשֹׂות הַדָּבָר כִּי חָפֵץ בְּבַת־יַעֲקֹב וְהוּא נִכְבָּד מִכֹּל בֵּית אָבִיו׃

20 וַיָּבֹא חֲמֹור וּשְׁכֶם בְּנֹו אֶל־שַׁעַר עִירָם וַיְדַבְּרוּ אֶל־אַנְשֵׁי עִירָם לֵאמֹר׃

21 הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת־יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת־בְּנֹתָם נִקַּח־לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם׃

22 אַךְ־בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיֹות לְעַם אֶחָד בְּהִמֹּול לָנוּ כָּל־זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים׃

23 מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל־בְּהֶמְתָּם הֲלֹוא לָנוּ הֵם אַךְ נֵאֹותָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ׃

24 וַיִּשְׁמְעוּ אֶל־חֲמֹור וְאֶל־שְׁכֶם בְּנֹו כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירֹו וַיִּמֹּלוּ כָּל־זָכָר כָּל־יֹצְאֵי שַׁעַר עִירֹו׃

25 וַיְהִי בַיֹּום הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹותָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי־בְנֵי־יַעֲקֹב שִׁמְעֹון וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבֹּו וַיָּבֹאוּ עַל־הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל־זָכָר׃

26 וְאֶת־חֲמֹור וְאֶת־שְׁכֶם בְּנֹו הָרְגוּ לְפִי־חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת־דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ׃

27 בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל־הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחֹותָם׃

28 אֶת־צֹאנָם וְאֶת־בְּקָרָם וְאֶת־חֲמֹרֵיהֶּם וְאֵת אֲשֶׁר־בָּעִיר וְאֶת־אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ׃

29 וְאֶת־כָּל־חֵילָם וְאֶת־כָּל־טַפָּם וְאֶת־נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר בַּבָּיִת׃

30 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל־שִׁמְעֹון וְאֶל־לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי׃

31 וַיֹּאמְרוּ הַכְזֹונָה יַעֲשֶׂה אֶת־אֲחֹותֵנוּ׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4513

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4513. Verses 30-31 And Jacob said to Simeon and to Levi, You have brought trouble on me, by making me stink to the inhabitant of the land, to the Canaanite and the Perizzite; and I am [a few] mortals in number, and they will be gathered together against me and will smite me, and I shall be destroyed, I and my house. And they said, Is he going to treat our sister like a prostitute?

'Jacob said' means the external Ancient Church. 'To Simeon and Levi' means that which was the representative of spiritual and celestial things. 'You have brought trouble on me, by making me stink to the inhabitant of the land' means that those who belonged to the Ancient Church abominated them. 'To the Canaanite and the Perizzite' means those who are governed by good and truth. 'And I am [a few] mortals in number' means that it would be easy.... 'And they will be gathered together against me and will smite me, and I shall be destroyed' means, for the Ancient Church so to perish. 'I and my house' means as regards truth and good. 'And they said' means the reply. 'Is he going to treat our sister like a prostitute?' means on account of the fact that they had no affection [for truth].

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.