Die Bibel

 

Bereshit 25

Lernen

   

1 וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃

2 וַתֵּלֶד לֹו אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יָקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃

3 וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים׃

4 וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה׃

5 וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו לְיִצְחָק׃

6 וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנֹו בְּעֹודֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם׃

7 וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי־חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר־חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים׃

8 וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טֹובָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃

9 וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל־מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל־שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן־צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מַמְרֵא׃

10 הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי־חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתֹּו׃

11 וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנֹו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי׃ ס

12 וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם׃

13 וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתֹולְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם׃

14 וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא׃

15 חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה׃

16 אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם׃

17 וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃

18 וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד־שׁוּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו נָפָל׃ ף

19 וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם אַבְרָהָם הֹולִיד אֶת־יִצְחָק׃

20 וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתֹּו אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחֹות לָבָן הָאֲרַמִּי לֹו לְאִשָּׁה׃

21 וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתֹּו כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לֹו יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתֹּו׃

22 וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה׃

23 וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי [כ= גֹיִים] [ק= גֹויִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר׃

24 וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תֹוםִם בְּבִטְנָהּ׃

25 וַיֵּצֵא הָרִאשֹׁון אַדְמֹונִי כֻּלֹּו כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמֹו עֵשָׂו׃

26 וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדֹו אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמֹו יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם׃

27 וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׃

28 וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב׃

29 וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׃

30 וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמֹו אֱדֹום׃

31 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיֹּום אֶת־בְּכֹרָתְךָ לִי׃

32 וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הֹולֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה׃

33 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיֹּומ* וַיִּשָּׁבַע לֹו וַיִּמְכֹּר אֶת־בְּכֹרָתֹו לְיַעֲקֹב׃

34 וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה׃ ס

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #3312

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

3312. Dwelling in tents. That this signifies the derivative worship, is evident from the signification of “tents,” as being the holy of love, and thence of worship (n. 414, 1102, 2145, 2152). That “tents” signify the holy of worship, is because in the most ancient time the man of the church who was in love to the Lord and thence in holy worship, dwelt in tents, and there performed his holy worship; and because at that time the holy of love and thence the holy of worship began to be represented by tents, it was commanded that they should make a Tent according to the pattern shown to Moses upon Mount Sinai, and should therein institute their Divine worship. Hence also the feast of tabernacles, and their then dwelling in tents, was for the sake of the representation of the holy worship which belonged to the man of the celestial church; and this shows that by “dwelling in tents” is signified worship.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.