Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 35

Lernen

   

1 ויאמר אלהים אל־יעקב קום עלה בית־אל ושב־שם ועשה־שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃

2 ויאמר יעקב אל־ביתו ואל כל־אשר עמו הסרו את־אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃

3 ונקומה ונעלה בית־אל ואעשה־שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃

4 ויתנו* אל־יעקב את כל־אלהי הנכר אשר בידם ואת־הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם־שכם׃

5 ויסעו ויהי חתת אלהים על־הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃

6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית־אל הוא וכל־העם אשר־עמו׃

7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית־אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃

8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית־אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ ף

9 וירא אלהים אל־יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃

10 ויאמר־לו אלהים שמך יעקב לא־יקרא שמכ* עוד יעקב כי אם־ישראל יהיה שמך ויקרא את־שמו ישראל׃

11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃

12 ואת־הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את־הארץ׃

13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר־דבר אתו׃

14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר־דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃

15 ויקרא יעקב את־שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית־אל׃

16 ויסעו מבית אל ויהי־עוד כברת־הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃

17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל־תיראי כי־גם־זה לך בן׃

18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן־אוני ואביו קרא־לו בנימין׃

19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה* הוא בית לחם׃

20 ויצב יעקב מצבה על־קברתה הוא מצבת קברת־רחל* עד־היום׃

21 ויסע ישראל ויט אהלה* מהלאה למגדל־עדר׃

22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את־בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ף ויהיו בני־יעקב שנים עשר׃

23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבולן׃

24 בני רחל יוסף ובנימן׃

25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃

26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד־לו בפדן ארם׃

27 ויבא יעקב אל־יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברונ* אשר־גר־שם אברהם ויצחק׃

28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃

29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל־עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #4576

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

4576. And the land which I gave unto Abraham and to Isaac, to thee I will give it. That this signifies the Divine good appropriated, is evident from the signification of “land,” as being good. For the land of Canaan which is here meant by “the land,” denotes in the internal sense the Lord’s kingdom, and hence the church, which is the Lord’s kingdom on earth (see n. 1607, 3481, 3705, 4447, 4517), and as it denotes these, it denotes good, for this is the very essential thing of the Lord’s kingdom and church. But in the supreme sense the “land of Canaan” denotes the Lord’s Divine good, for the good which is in the Lord’s kingdom in the heavens and on earth is from the Lord. The above is evident also from the representation of Abraham and Isaac, as being the Lord’s Divine-Abraham the Divine Itself, and Isaac the Divine Human, specifically the Lord’s Divine rational (concerning Abraham see n. 1989, 2011, 3245, 3251, 3439, 3703, 4206, 4207; and Isaac, n. 1893, 2066, 2072, 2083, 2630, 2774, 3012, 3194, 3210, 4180); and from the signification of “giving the land to thee,” as being to appropriate it to the natural; for by Jacob, who here is “thee,” is represented the Lord’s Divine natural, as has been frequently shown. From all this it is evident that by “the land which I gave to Abraham and to Isaac, to thee will I give it” is signified the Divine good appropriated.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org