Die Bibel

 

Bereshit 21

Lernen

   

1 ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

3 ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

4 וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

5 ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

9 ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

12 ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

13 וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

14 וישכם אברהם בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

15 ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

17 וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

18 קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

19 ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

20 ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21 וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃ ף

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

25 והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

28 ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

29 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

30 ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

31 על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #440

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

440. 'Then they began to call on the name of Jehovah' means that Church's worship deriving from charity. This becomes clear from the fact that 'calling on the name of Jehovah' is a normal and common expression for all worship of the Lord. Its being worship deriving from charity is clear from the fact that the name, Jehovah' is used here, 'God' in the previous verse. It is also clear from the fact that it is impossible to worship the Lord except from charity. Worship stemming from faith that has no connection with charity is not possible, because it is worship solely of the lips and not of the heart. The fact that 'calling on the name of Jehovah' is a common expression for all worship of the Lord is clear from the Word, as where it is said of Abram that

He built an altar to Jehovah and called on the name of Jehovah. Genesis 12:8; 13:4.

Also,

He planted a grove in Beersheba and there he called on the name of Jehovah, the God of eternity. Genesis 21:33.

That all worship is meant is clear in Isaiah,

Jehovah, the Holy One of Israel, said, You did not call upon Me, O Jacob, but you have been weary of Me, O Israel! You have not brought Me the small cattle of your burnt offerings, nor honoured Me with your sacrifices. I have not made you serve Me with the minchah, nor wearied you with frankincense. Isaiah 43:14, 22-23.

These verses present in summary form the whole of representative worship.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.