Die Bibel

 

Bereshit 21

Lernen

   

1 ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

3 ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

4 וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

5 ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

9 ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

12 ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

13 וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

14 וישכם אברהם בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

15 ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

17 וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

18 קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

19 ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

20 ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21 וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃ ף

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

25 והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

28 ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

29 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

30 ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

31 על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #2674

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

2674. 'And he took bread and a flask of water' means good and truth. This is clear from the meaning of 'bread' as that which is celestial, or good, dealt with in 276, 680, 2165, and from the meaning of 'water' as that which is spiritual, or truth, dealt with in 28, 680, 739. The expression 'a flask of water' is used because it is a very small amount of truth that people are granted to begin with, that is to say, as much as they are able to receive at that time - that capacity to receive being meant by the words 'he put them on her shoulder', 2676. Anyone may see that these historical details embody arcana from the fact that Abraham, who was rich in flocks and herds, also in silver and gold, sent away his servant-girl who had borne his son, and the boy Ishmael whom he loved much, with no more than some bread and some water in a flask. He could also foresee that they would die once they had used these up, which would indeed have happened if the angel had not come to their aid. What is more, these details regarding the bread and the flask of water, and their being placed on her shoulder, are not really important enough to be mentioned. But this incident did in fact take place, and it has been recorded because these details embody and mean the first state of those who are becoming spiritual, to whom to begin with some good and some truth, and indeed only a small amount, are supplied; and after that their water comes to an end, at which point they receive help from the Lord.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.