Die Bibel

 

Bereshit 21

Lernen

   

1 ויהוה פקד את־שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר־דבר אתו אלהים׃

3 ויקרא אברהם את־שם־בנו הנולד־לו אשר־ילדה־לו שרה יצחק׃

4 וימל אברהם את־יצחק בנו בן־שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

5 ואברהם בן־מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל־השמע יצחק־לי׃

7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי־ילדתי בן לזקניו׃

8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את־יצחק׃

9 ותרא שרה את־בן־הגר המצרית אשר־ילדה לאברהם מצחק׃

10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת־בנה כי לא יירש בן־האמה הזאת עם־בני עם־יצחק׃

11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

12 ויאמר אלהים אל־אברהם אל־ירע בעיניך על־הנער ועל־אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

13 וגם את־בן־האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

14 וישכם אברהם בבקר ויקח־לחם וחמת מים ויתן אל־הגר שם על־שכמה ואת־הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

15 ויכלו המים מן־החמת ותשלך את־הילד תחת אחד השיחם׃

16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל־אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את־קלה ותבך׃

17 וישמע אלהים את־קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל־הגר מן־השמים ויאמר לה מה־לך הגר אל־תיראי כי־שמע אלהים אל־קול הנער באשר הוא־שם׃

18 קומי שאי את־הנער והחזיקי את־ידך בו כי־לגוי גדול אשימנו׃

19 ויפקח אלהים את־עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את־החמת מים ותשק את־הנער׃

20 ויהי אלהים את־הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

21 וישב במדבר פארן ותקח־לו אמו אשה מארץ מצרים׃ ף

22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר־צבאו אל־אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר־אתה עשה׃

23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם־תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר־עשיתי עמך תעשה עמדי ועם־הארץ אשר־גרתה בה׃

24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

25 והוכח אברהם את־אבימלך על־אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את־הדבר הזה וגם־אתה לא־הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

28 ויצב אברהם את־שבע כבשת הצאן לבדהן׃

29 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

30 ויאמר כי את־שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה־לי לעדה כי חפרתי את־הבאר הזאת׃

31 על־כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר־צבאו וישבו אל־ארץ פלשתים׃

33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא־שם בשם יהוה אל עולם׃

34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ ף

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #2663

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

2663. 'God said to Abraham' means the Lord's perception from the Divine. This is clear from the meaning of 'saying' in historical parts of the Word as perceiving, often dealt with already. And since the perception came from the Divine the words 'God said to Abraham' occur here. Both of these - God and Abraham - are used to mean the Lord. The fact that historical descriptions which belong to the sense of the letter divide things into separate ideas, whereas the internal sense makes them one, is evident from the following considerations: In the historical sense of the letter two are described as talking to each other, namely God and Abraham; but in the internal sense there is only one, namely the Lord in respect to the Divine. From this it is also evident that those who are three in the sense of the letter are one in the internal sense, as it is with Father, Son, and Holy Spirit, who are not three Gods, but one God; and that the whole Trinity exists complete within the Lord, that is to say, the Father is within Him, as He Himself says, and that the Holy Spirit proceeds from Him, as again He Himself says.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.