Neu-christliche Bibelstudien

Die Bibel

 

Bereshit 2

Lernen

   

1 ויכלו השמים והארץ וכל־צבאם׃

2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל־מלאכתו אשר עשה׃

3 ויברך אלהים את־יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל־מלאכתו אשר־ברא אלהים לעשות׃ ף

4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל־עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃

6 ואד יעלה מן־הארץ והשקה את־כל־פני־האדמה׃

7 וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

8 ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישם שם את־האדם אשר יצר׃

9 ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

10 ונהר יצא מעדן להשקות את־הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשר־שם הזהב׃

12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

13 ושם־הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כוש׃

14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

15 ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה׃

16 ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃

17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

18 ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשה־לו עזר כנגדו׃

19 ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה ואת כל־עוף השמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

20 ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו׃

21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

22 ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה ויבאה אל־האדם׃

23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה־זאת׃

24 על־כן יעזב־איש את־אביו ואת־אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

   

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #54

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

54. Male and female He created them. What 'male and female' is used to mean in the internal sense was very well known in the Most Ancient Church, but when among later generations the interior sense of the Word was lost, so too was this particular arcanum. Marriages gave them their highest forms of happiness and delight; and they used to liken to a marriage anything that could be likened to it, in order that from it they might feel the happiness of marriage. And because they were internal men they took delight solely in internal things. As to external things, they did no more with them than take them in with their eyes, but their thoughts involved what those things represented - so much so that external things meant nothing to them except insofar as they could reflect internal things in them, and in those internal things reflect celestial things, and in so doing reflect the Lord, who was to them everything. Consequently they reflected the heavenly marriage in those things, which, they perceived, was the source of the happiness in their own marriages. For this reason they called the understanding in the spiritual man Male and the will Female, and when the two acted as one, they called it Marriage. From that Church sprang the common usage of referring to the Church itself, because of its affection for good, as 'a daughter', and also 'a virgin' - as in Virgin of Zion, Virgin of Jerusalem - and 'a wife' as well. On these matters however see verse 23 of the next chapter, and Chapter 3:15.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org