Die Bibel

 

Bereshit 1

Lernen

1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃

2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על־פני תהום ורוח אלהים מרחפת על־פני המים׃

3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי־אור׃

4 וירא אלהים את־האור כי־טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃

5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי־ערב ויהי־בקר יום אחד׃ ף

6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃

7 ויעש אלהים את־הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי־כן׃

8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי־ערב ויהי־בקר יום שני׃ ף

9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל־מקום אחד ותראה היבשה ויהי־כן׃

10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי־טוב׃

11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו־בו על־הארץ ויהי־כן׃

12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה־פרי* אשר זרעו־בו למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

13 ויהי־ערב ויהי־בקר יום שלישי׃ ף

14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃

15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על־הארץ ויהי־כן׃

16 ויעש אלהים את־שני המארת הגדלים את־המאור הגדל לממשלת היום ואת־המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃

17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על־הארץ׃

18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי־טוב׃

19 ויהי־ערב ויהי־בקר יום רביעי׃ ף

20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעוףף על־הארץ על־פני רקיע השמים׃

21 ויברא אלהים את־התנינם הגדלים ואת כל־נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל־עוף כנף למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את־המים בימים והעוף ירב בארץ׃

23 ויהי־ערב ויהי־בקר יום חמישי׃ ף

24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו־ארץ למינה ויהי־כן׃

25 ויעש אלהים את־חית הארץ למינה ואת־הבהמה למינה ואת כל־רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי־טוב׃

26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל־הארץ ובכל־הרמש הרמש על־הארץ׃

27 ויברא אלהים את־האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃

28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את־הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל־חיה הרמשת על־הארץ׃

29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את־כל־עשב זרע זרע אשר על־פני כל־הארץ ואת־כל־העץ אשר־בו פרי־עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃

30 ולכל־חית הארץ ולכל־עוף השמים ולכל רומש על־הארץ אשר־בו נפש חיה את־כל־ירק עשב לאכלה ויהי־כן׃

31 וירא אלהים את־כל־אשר עשה והנה־טוב מאד ויהי־ערב ויהי־בקר יום הששי׃ ף

Aus Swedenborgs Werken

 

Arcana Coelestia #476

studieren Sie diesen Abschnitt

  
/ 10837  
  

476. That 'male and female' means the marriage of faith and love has been stated and shown already. That is to say, 'male' or man (vir) means the understanding and what belongs to the understanding, and so what belongs to faith, while 'female' means the will, or what belongs to the will, and so what belongs to love. This also is why she was called Eve, from a word meaning life, which belongs to love alone. 'Female' therefore also means the Church, as also shown already, and 'male' the man (vir) of the Church. At present the subject is the state of the Church at the time it was spiritual and shortly to become celestial, which is why the word 'male' comes first, as it does also in 1:26-27. Furthermore the expression 'to create' has regard to the spiritual man. As soon however as that marriage has taken place, that is, the Church has become celestial, it is no longer called 'male and female' but 'Man' (Homo) who by virtue of the marriage means both. Consequently 'and He called their name Man', which means the Church, follows next.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.