Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Zechariyah 1

Studie

1 בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃

2 קצף יהוה על אבותיכם קצף׃

3 ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃

4 אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה׃

5 אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו׃

6 אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃

7 ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃

8 ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃

9 ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃

10 ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃

11 ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃

12 ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃

13 ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃

14 ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃

15 וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃

16 לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על ירושלם׃

17 עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם׃

18 ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃

19 ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃

20 ויראני יהוה ארבעה חרשים׃

21 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה׃

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 440

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

440. However, thinking about going to heaven, and good needing to be done for this reason, is not regarding reward as one's aim and attributing merit to deeds, for so too do those think who love the neighbour as themselves, and God above all things. For they think this, trusting in the Lord's words, that their reward will be great in the heavens (Matthew 5:11-12; 6:1; 10:41-42; Luke 6:23, 35; 14:12-14; John 4:36); that those who have done good deeds will possess as their inheritance the kingdom prepared from the foundation of the world (Matthew 25:34); and that each person will be repaid according to his deeds (Matthew 16:27; John 5:29; Revelation 14:13; 20:12-13; Jeremiah 25:14; 32:19; Hosea 4:9; Zechariah 1:6; and elsewhere). These people do not trust in getting a reward by their merit, but believe it is promised them by grace. Their reward is the pleasure of doing good to the neighbour. The angels in heaven enjoy this pleasure, and it is a spiritual pleasure, which is everlasting and immeasurably exceeds any natural pleasure. Those who enjoy that pleasure are unwilling to listen to talk of merit, for they like to act, and that is what makes them feel pleased. They are saddened if they think that their actions are done for the sake of being repaid. They are like those who do good to their friends for friendship's sake, to their brother for brotherhood's sake, to their wife and children for their wife's and children's sakes, to their country for their country's sake, so that they act from friendship and love. When they do a kindness, they also say and convince others that it is not for themselves but for others.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org