Bible

 

BaMidbar 31

Studie

   

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃

3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃

4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃

5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃

6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃

7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃

8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃

9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃

10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃

11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃

12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃

13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃

14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃

15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃

16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃

17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃

18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃

19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃

20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃

21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃

22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃

23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃

24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃

25 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃

26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃

27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃

28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃

29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃

30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃

31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃

32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃

33 ובקר שנים ושבעים אלף׃

34 וחמרים אחד וששים אלף׃

35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃

36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃

37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃

38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃

39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃

40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃

41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃

42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃

43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃

44 ובקר ששה ושלשים אלף׃

45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃

46 ונפש אדם ששה עשר אלף׃

47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃

48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃

49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃

50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃

51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃

52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃

53 אנשי הצבא בזזו איש לו׃

54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3255

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3255. 'He was gathered to his peoples' means that these things involving Abraham [were completed]. This is clear from the meaning of 'being gathered to his peoples' as his ceasing to be the subject any longer. In fact being gathered to his peoples means taking leave of those among whom he had been until then, passing over to his own, and so here ceasing to represent. Among the ancients it was customary when somebody was dying to speak of his being gathered to his fathers or to his peoples. By this they meant that he was in the process of going to his parents, blood relatives, and relatives by marriage in the next life. This saying had come down to them from the most ancient people who were celestial, for while they were living on earth they were simultaneously present with angels in heaven and so knew all about this. That is to say, they knew that all who are governed by the same good meet and remain together in the next life, as do all who are governed by the same truth. They spoke of the former as being 'gathered to their fathers', but of the latter as being 'gathered to their peoples'; for with them 'fathers' meant goods, 2803, and 'peoples' truths, 1259, 1260. Furthermore because a like good was present in those who belonged to the Most Ancient Church they now live together in heaven, 1115; and so too do many of those live together who belonged to the Ancient Church and in whom a like truth dwelt, 1125, 1127.

[2] What is more, while he lives in the body a person's soul is always present in some community of spirits in the next life, 1277, 2379 - one who is evil in a community of hellish spirits, one who is good in a community of angels. Accordingly, everyone is present in a community consisting of the kind of people with whom he agrees so far as good and truth, or evil and falsity, are concerned. And into that same community a person comes when he dies, 687. These are the things that were meant among the ancients by their being gathered to their fathers, or gathered to their peoples, as is said here of Abraham when he breathed his last, and of Ishmael in verse 17 of this same chapter, of Isaac in Genesis 35:29, of Jacob in Genesis 49:29, 33, of Aaron in Numbers 20:24, 26, of Moses in Numbers 27:13; 31:2; Deuteronomy 32:50, and of the first generation which entered the land of Canaan, Judges 2:10. But in the internal sense of the Word when the subject has to do with anyone's life being representative, 'being gathered to his peoples', as stated above, in that case means that he ceases to be dealt with any longer.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.