Bible

 

Yehoshua 10

Studie

   

1 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם׃

2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים׃

3 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר׃

4 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל׃

5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה׃

6 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר׃

7 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃

8 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך׃

9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל׃

10 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה׃

11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃

12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃

13 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים׃

14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃

15 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃

16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃

17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃

18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃

19 ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃

20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר׃

21 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו׃

22 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה׃

23 ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון׃

24 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם׃

25 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃

26 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב׃

27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה׃

28 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃

29 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה׃

30 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃

31 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃

32 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה׃

33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד׃

34 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃

35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש׃

36 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃

37 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה׃

38 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה׃

39 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃

40 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃

41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון׃

42 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃

43 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Doctrine of the Sacred Scripture # 103

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 118  
  

103. The existence of a Word among ancient peoples is clear also in the writings of Moses, who refers to it and quotes something from it in Numbers 21:14-15, 27-30; 21:14-15, 27-30. And the narrative portions of that Word were called The Wars of Jehovah, and the prophetic portions Oracles.

From the narrative portions of that Word Moses quoted the following:

Therefore it is said in the Book of the Wars of Jehovah: “Waheb in Suphah, and the streams, the Arnon, and the channel of the streams which went down to the dwelling place of Ar and stops at the border of Moab.” (Numbers 21:14-15)

The wars of Jehovah in that book — as in ours — meant and described the Lord’s combats with hell and His victories over it, which would take place when He came into the world. These same combats are also meant and described in many places in the narrative portions of our Word—such as by the wars of Joshua with the nations of the land of Canaan, and by the wars of the judges and kings of Israel.

[2] From the prophetic portions of the Ancient Word Moses quoted the following:

Therefore the Oracles say: “Go into Heshbon; the city of Sihon will be built and established. For a fire has gone out from Heshbon, a flame from the city of Sihon; it consumed Ar of Moab, the possessors of the heights of the Arnon. Woe to you, Moab! You have perished, O people of Chemosh! He has made his sons fugitives, and given his daughters into captivity to Sihon king of the Amorites. We finished them with arrows; Heshbon has perished as far as Dibon. And we laid them waste as far as Nophah, which [reaches] even to Medeba.” (Numbers 21:27-30)

Translators render the source as “those who speak in proverbs, ” but they ought to be called Oracles or Prophetic Utterances, as can be seen from the meaning of the word moshalim in the original Hebrew, which means not only proverbs but also prophetic utterances—as in Numbers 23:7, 18, 24:3, 15. In each of these verses Balaam is said to have uttered his oracle, which was a prophetic one (prophetic, in fact, of the Lord). His oracle each time is called mashal, in the singular. Moreover, the words quoted by Moses in these verses are not proverbs, but prophecies.

[3] That the Ancient Word was likewise Divine or Divinely inspired is apparent in Jeremiah, where almost the same words occur, namely:

...a fire has gone out from Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, which consumed the corner of Moab and the crown of the head of the sons of tumult. Woe to you, Moab! The people of Chemosh have perished! For your sons have been taken off into captivity, and your daughters into captivity. (Jeremiah 48:45-46)

In addition to these references, a prophetic book of the Ancient Word, called the Book of Jashar or Book of the Upright, is also cited by David and Joshua. By David:

David lamented...over Saul and over Jonathan..., and he wrote to teach the children of Judah [the Song of] the Bow; is it not written in the Book of Jasher? (2 Samuel 1:17-18)

And by Joshua:

...Joshua...said...: “Sun, stand still in Gibeon; and Moon, in the Valley of Aijalon." ...Is this not written in the Book of Jasher? (Joshua 10:12-13)

Moreover, I have been told that the first seven chapters of Genesis are found in the same Ancient Word, so completely that not the least word is missing.

  
/ 118  
  

Thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.