Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 42

Studie

   

1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃

2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃

3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃

4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃

5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃

6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃

7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃

8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃

9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃

10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃

11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃

12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃

13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃

14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃

15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃

16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃

17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃

18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃

19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃

20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃

21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃

22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃

23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃

24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃

25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃

26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃

27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃

28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃

29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃

30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃

31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃

32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃

33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃

34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃

35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃

36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃

38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5530

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5530. And behold everyone’s bundle of silver. That this signifies the settings in order of truths bestowed gratis, is evident from the signification of a “bundle,” as being a setting in order (of which in what follows); and from the signification of “silver,” as being truth (see n. 1551, 2954); by “everyone having it in his sack” is signified that these were bestowed gratis. That a “bundle” denotes a setting in order is because the truths with man are disposed and ordered in series. Those most in agreement with his loves are in the midst, those not so much in agreement are at the sides, finally those not at all in agreement are rejected to the outermost circumferences. Outside of this series are the things contrary to the loves. Wherefore those things which are in the midst are called blood-relations, for love produces blood-relationship, and those which are more remote are connections; and at the ultimate boundaries the connections die away. All things in man are disposed in such series, and are signified by “bundles.”

[2] From this it is plainly evident how the case is with those who are in the loves of self and of the world, and how with those who are in love to God and toward the neighbor. With those who are in the loves of self and of the world, such things as favor these loves are in the midst, and such as slightly favor them are in the circumferences; and the things which are contrary to them, as those which relate to love to God and love toward the neighbor, are thrown out. In such a state are the infernals. And this order sometimes causes a lucidity to appear about them; but within this lucidity, where they themselves are, all is dusky, monstrous, and horrible. But with the angels there is a flaming radiance in the midst from the good of celestial and spiritual love, and from this there is a light or brightness round about. They who so appear are likenesses of the Lord; for the Lord Himself, when He showed His divine to Peter, James, and John, “shone in the face as the sun, and His raiment became as the light” (Matthew 17:2). That the angels who are likenesses appear in flaming radiance and hence in white is plain from the angel who descended from heaven and rolled away the stone from the door of the sepulcher:

His appearance was as lightning, and his raiment white as snow (Matthew 28:3).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org