Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 41

Studie

   

1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃

2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃

3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃

4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃

5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃

6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃

7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃

8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃

9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃

10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃

11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃

12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃

13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃

14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃

15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃

16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃

17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃

18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃

19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃

20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃

21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃

22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃

23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃

24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃

25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃

26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃

27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃

28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃

29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃

30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃

31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃

32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃

33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃

34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃

35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃

36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃

37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃

38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃

39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃

40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃

41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃

42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃

43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃

44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃

45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃

46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃

47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃

48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃

49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃

50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃

51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃

52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃

53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃

55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃

56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5335

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5335. And Joseph was a son of thirty years. That this signifies a full state of remains, is evident from the signification of “thirty,” as being full of remains (of which below); and from the signification of “years,” as being states (see n. 482, 487, 488, 493, 893). The number “thirty” in the Word signifies somewhat of combat, and it also signifies full of remains. The reason why it has this twofold signification, is that it is composed of five and six multiplied together, and also of three and ten so multiplied. From five multiplied by six it signifies somewhat of combat (n. 2276), because “five” signifies somewhat (n. 4638, 5291), and “six” combat (n. 720, 730, 737, 900, 1709); but from three multiplied by ten it signifies full of remains, because “three” signifies what is full (n. 2788, 4495), and “ten” remains (n. 576, 1906, 2284); that a compound number involves the like as its components, see n. 5291. (That remains are the truths joined to good stored up by the Lord in man’s interiors, see n. 468, 530, 560, 561, 576, 660, 1050, 1738, 1906, 2284, 5135)

[2] A fullness of remains is signified also by “thirty,” by “sixty,” and by a “hundred,” in Mark:

The seed that fell into the good ground yielded fruit that sprang up and increased, and brought forth, one thirty, and another sixty, and another a hundred (Mark 4:8, 20);

as all these numbers arise from ten by multiplication, they signify a fullness of remains. And as man cannot be regenerated, that is, be admitted to the spiritual combats through which regeneration is effected, until he has received remains to the full, it was ordained that the Levites should not do any work in the tent of meeting until they had completed thirty years, which work or function is also called “warfare,” as we read in Moses:

Take the sum of the sons of Kohath from the midst of the sons of Levi, from a son of thirty years and upward to a son of fifty years, everyone that cometh to the warfare, to do the work in the tent of meeting (Numbers 4:2-3

Something similar is said of the sons of Gershon, and of the sons of Merari (Numbers 4:22-23, 29-30, 35, 39, 43). The like is involved in David’s being thirty years old when he began to reign (2 Samuel 5:4).

[3] From all this it is now plain why the Lord did not manifest Himself until He was thirty years of age (Luke 3:23); for He was then in the fullness of remains. But the remains the Lord had He Himself procured for Himself, and they were of the Divine; and by means of them He united the Human essence to the Divine essence, and made the Human essence Divine (n. 1906). From Him then it is that “thirty years” signify a full state as to remains, and that the priests the Levites entered upon their functions when they were thirty years old, and that David, because he was to represent the Lord as to the royalty, did not begin to reign until he was thirty; for every representative is derived from the Lord, and therefore every representative looks to the Lord.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org