Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 41

Studie

   

1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃

2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃

3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃

4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃

5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃

6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃

7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃

8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃

9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃

10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃

11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃

12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃

13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃

14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃

15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃

16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃

17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃

18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃

19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃

20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃

21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃

22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃

23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃

24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃

25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃

26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃

27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃

28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃

29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃

30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃

31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃

32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃

33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃

34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃

35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃

36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃

37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃

38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃

39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃

40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃

41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃

42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃

43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃

44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃

45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃

46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃

47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃

48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃

49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃

50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃

51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃

52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃

53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃

54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃

55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃

56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃

57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5337

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5337. 'And Joseph came out from before Pharaoh' means when the natural in general belonged to it. This is clear from the meaning of 'coming out' as belonging to it, dealt with below; from the representation of 'Joseph' as the celestial of the spiritual, and of 'Pharaoh' as the natural, both dealt with above. As regards the meaning of 'coming out' as belonging to it, or being its own, this is evident from what is said before and after this. It is also evident from the spiritual sense of the expression, for in that sense 'coming out' or going forth is making oneself present before another in a form suited to this other. Thus one is still the same person; only the form in which one appears is different. The expression 'coming out' is used in this sense in reference to the Lord, in John,

Jesus said regarding Himself, From God I came out and now come. John 8:42.

The Father loves you because you have loved Me and have believed that I came out from God. I came out from the Father and have come into the world; again I am leaving the world and going to the Father. The disciples said, We believe that You came out from God. John 16:27-28, 30.

They have received and know in truth that I came out from You. 1 John 17:8.

[2] To show what is meant by 'coming out' or going forth let some examples be used. Truth is said to come out or go forth from good when truth is the form that good possesses, that is, when truth is good existing in a form intelligible to the understanding. The understanding too may be said to come out or go forth from the will when the understanding is the form that the will possesses, that is, when the will exists in a form discernible to a person's inner sight. Thought which is the activity of the understanding may in a similar way be said to come out or go forth when it is transformed into speech, and so may the will when this is transformed into action. Thought takes on a different form when it is transferred into speech; yet it is still thought which comes out or goes forth within such speech, for the words and sounds which are chosen are no more than adjuncts to thought which serve to present it in such a way that it can be discerned. The will in a similar way takes on a different form when it is transferred into action; yet it is still the will which is present in that different form. The gestures and movements which it adopts are no more than adjuncts to the will which serve to reveal this in a suitable way that enables it to be known. The external man may likewise be said to come out or go forth from the internal man, and to do so as that which manifests the substance, for the external man is nothing else than the form given to the internal man [or the substance], enabling it to function in a proper way in the world in which it exists. From all these examples one may see what is meant in the spiritual sense by 'coming out' or going forth, namely that when used in reference to the Lord, 'coming out' or going forth means the Divine existing within a human form, thus in a form suited to believers' perception. For these two [the Divine and the human form] exist as one.

Poznámky pod čarou:

1. The Latin means God but the Greek means You, which Swedenborg has in another place where he quotes this verse.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org