Bible

 

Bereshit 28

Studie

   

1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃

2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃

3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃

4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃

5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃

6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃

7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃

8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃

9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃

10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃

11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃

12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃

13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃

14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃

15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃

16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃

17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃

18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃

19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃

20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃

21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃

22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3700

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3700. And its head reaching to heaven. That this signifies with the Divine, namely, that there was communication therewith, is evident from the signification of the “head,” or summit of the ladder, as being that which is highest; and from the signification of “heaven,” as being that which is Divine; for in the supreme sense, in which the Lord is treated of, “heaven” signifies the Divine Itself; but in the representative sense, which treats of the man who is being regenerated, it signifies the inmost good and its derivative truth that is from the Lord, such as there is in heaven, and from which is heaven itself. This is also called “Divine,” because from the Lord; for the Lord, or what is the same, the Divine, which is from the Lord alone, is the all in all of heaven; and whatever is not from the Divine there, is not of heaven. For this reason it has been occasionally said above that the Lord is heaven itself, and that all who are in heaven are in the Lord.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.