Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 24

Studie

   

1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃

2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃

3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃

6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃

7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃

9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃

10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃

11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃

13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃

15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃

35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃

37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃

39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃

40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃

44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃

45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃

48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃

49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃

50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃

51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃

52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃

58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃

59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃

60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃

62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃

65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃

67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3103

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3103. 'And the man took a gold nose-jewel' means Divine Good. This is clear from the meaning of 'a gold nose-jewel' as good, and here, since the Lord is the subject in the internal sense, as Divine Good, which, since it comes from the Rational, is called 'the man'. For 'a man' means the rational, see 265, 749, 1007. In ancient times when forms of worship in Churches were representative and people knew what those forms meant, it was customary when initiating marriages to give a gold nose-jewel and bracelets to the bride because the Church was represented by the bride, its good by 'the nose-jewel' and its truth by 'the bracelets'. They did so because it was well known that conjugial love as it existed with a bride and wife came down from the marriage of the Lord's Divine Good and Divine Truth, see 2508, 2618, 2727-2729. The gold jewel was placed on the nose, as is evident also from where it is said later on that the servant put the jewel on her nose, verse 47, because 'the nose' meant the life of good. It had this meaning because the nose is used for breathing, which in the internal sense means life, and also for smelling, which means the delight of love, namely good, 96, 97.

[2] As regards 'a nose-jewel' being a sign of the good involved in marriage, this is also clear from other places in the Word, as in Ezekiel,

I adorned you with ornaments and put bracelets on your hands and a chain on your neck, and I put a jewel on your nose. Ezekiel 16:11-12.

This refers to the Ancient Church, meant by Jerusalem here and described as a bride to whom bracelets, a chain, and a nose-jewel were given. 'Bracelets on the hands' were a representative sign of truth, 'a jewel on the nose' a representative sign of good. In Isaiah,

Because the daughters of Zion are haughty the Lord will make bald the crown of their heads, and will take away the rings and the nose-jewels, the changes of clothes, the robes. Isaiah 3:16-18, 21-22.

'The daughters of Zion that are haughty' stands for affections for evil within the Church, 2362, 3024. 'The rings and the nose-jewels' that will be removed stands for good and the signs of it. 'The changes of clothes' and 'the robes' stand for truth and the signs of it. In Hosea,

I will visit on her the days of the baals to whom she burned incense and decked herself with her nose-jewel and her other jewellery and went after her lovers. Hosea 2:13.

This refers to the perverted Church and to the new one following it. 'Nose-jewel' also stands for a sign of the good of the Church. When those jewels were fitted to the ears they again meant good, though good put into practice, and in the contrary sense evil put into practice, as in Genesis 35:4; Exodus 32:2, 4.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org