Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 22

Studie

   

1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃

2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃

3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃

4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃

5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃

6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃

7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃

8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃

9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃

10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃

11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃

12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃

13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃

14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃

15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃

16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃

17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃

18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃

19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃

20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃

21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃

22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃

23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃

24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2768

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2768. That God did tempt Abraham. That this signifies the Lord’s most grievous and inmost temptations, is evident from what follows. That in the internal sense by “Abraham” is represented and meant the Lord, is manifest from all that precedes where Abraham is treated of. That the Lord suffered most grievous and inmost temptations, which are described in this chapter in the internal sense, will be made evident. But its being said that “God did tempt,” is according to the sense of the letter, in which temptations and many other things are attributed to God; but it is according to the internal sense that God tempts no one; but in the time of temptations is continually liberating from them, as far as possible, or as far as the liberation does not do harm, and is continually looking to the good into which He is leading him who is in the temptations; for God never takes part in temptations in any other manner; and though it is predicated of Him that He permits, still it is not according to the idea which man has of permission, namely, that by permitting He concurs. Man cannot comprehend it in any other manner than that he who permits is also willing; but it is the evil within the man which causes, and even leads into the temptation; and no cause of this is in God-as the cause is not in the king or in the judge, when a man does evil and suffers punishment therefor. For he who separates himself from the laws of Divine order, all of which are the laws of good and thence of truth, casts himself into the laws that are opposite to Divine order, which are those of evil and falsity, and thence of punishments and torments.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org