Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 14

Studie

   

1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃

2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃

3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃

4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃

5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃

6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃

7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃

8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃

9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃

10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃

11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃

12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃

13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃

14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃

15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃

16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃

17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃

18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃

19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃

20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃

21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃

22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃

23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃

24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 1703

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

1703. That the term “Hebrew” is predicated in the Word of some form of servitude, is evident from the following passages.

In Moses:

When thy brother, a Hebrew, or a Hebrewess, shall be sold unto thee, and serve thee six years, then in the seventh year thou shalt let him go free from thee (Deuteronomy 15:12); where it is said “a Hebrew” and “a Hebrewess,” because servitude is treated of.

In Jeremiah:

At the end of seven years ye shall let go every man his brother that is a Hebrew, who hath been sold unto thee, and hath served thee six years (Jeremiah 34:9, 14); where in like manner the term “Hebrew” is used, because servitude is treated of; otherwise the sons of Jacob are not in the Prophets called “Hebrews.”

In Samuel:

The Philistines said, Be strong, and be men, that ye be not servants unto the Hebrews as they have been to you (1 Samuel 4:9); where the word is used for the same reason.

[2] In Moses:

Jehovah said unto Moses, Go in unto Pharaoh, and say to him, Thus saith Jehovah, the God of the Hebrews, Let My people go, that they may serve Me (Exodus 9:1, 13; 10:3); where they are called “Hebrews” from serving. The wife of Potiphar, speaking of Joseph:

Called unto the men of her house, and said unto them, See, he hath brought in a Hebrew unto us to mock us (Genesis 39:14).

Joseph is here called “a Hebrew” because he was a servant there. The chief of the butlers said unto Pharaoh:

There was with us a young man, a Hebrew, servant to the captain of the guard, and he interpreted to us our dreams (Genesis 41:12).

Moreover, the Egyptians called the sons of Israel “Hebrews,” because they were servants, or in servitude, as is known (see Exodus 1:15-16, 19, and other places).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org