Bible

 

Yechezchial 37

Studie

   

1 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃

2 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃

3 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃

4 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃

5 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃

6 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃

7 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃

8 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃

9 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃

10 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃

11 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃

12 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃

13 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃

14 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃

15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

16 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃

17 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃

18 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃

19 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃

20 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃

21 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃

22 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃

23 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃

24 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃

25 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃

26 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃

27 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

28 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃

   

Bible

 

Yeremiyah 31

Studie

   

1 בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃

2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃

3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׃

4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃

5 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃

6 כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃

7 כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃

8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃

9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃

10 שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃

11 כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃

12 ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃

13 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃

14 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה׃

15 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃

16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃

17 ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם׃

18 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃

19 כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃

20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃

21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃

22 עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃

23 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש׃

24 וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃

25 כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃

26 על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃

27 הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃

28 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃

29 בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃

30 כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃

31 הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃

32 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה׃

33 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃

34 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

35 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃

36 אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃

37 כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה׃

38 הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃

39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃

40 וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Explained # 665

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 1232  
  

665. The spirit of life from God entered into them, signifies enlightenment and the reception of Divine truth from the Lord with some for the beginning of the New Church. This is evident from the signification of "the spirit of life from God," as being the Divine truth proceeding from the Lord (of which presently); also from the signification of "entering into them," namely, into the "witnesses" that were slain and cast forth, as being enlightenment and reception of influx, namely, of Divine truth, which is signified by "the spirit of life;" it means also with some for establishing the New Church, as is evident from the following verse, where it is said that "they went up into heaven in the cloud," thus it is meant with some, for "the two witnesses" signify the goods of love and the truths of doctrine, also they mean those with whom these goods and truths are, for all such are "witnesses."

[2] When the end of the church is at hand then it is provided by the Lord that a New Church shall succeed, for without a church in which is the Word and in which the Lord is known, the world cannot subsist; for without the Word, and thence the knowledge and acknowledgment of the Lord, heaven cannot be conjoined to the human race, nor therefore can the Divine proceeding from the Lord flow in with new life; and without conjunction with heaven and through that with the Lord, man would not be a man, but a beast. This is why a New Church is always provided by the Lord when an old church comes to its end. Why the beginning only of the New Church and not yet its establishment is meant, shall be told in the explanation of the following verse.

[3] That "the spirit of life from God" or "the Spirit of God," and "the Holy Spirit," mean the Divine proceeding from the Lord, which is called the Divine truth, from which is all wisdom and intelligence, has been said and shown above (n. 24, 183, 318). This Divine proceeding is what enlightens man and flows into him when he is being reformed and regenerated, thus when the church is commencing and being established with him, as can be plainly seen from the passages quoted above from the Word n. 183, also from this in Ezekiel:

Jehovah said unto me, Prophesy about the spirit, prophesy, son of man, and say unto the wind, Thus the Lord Jehovih hath said, Come from the four winds, O spirit, and breathe into these slain, that they may live. And when I had prophesied the spirit entered into them, and they revived and stood upon their feet, a very great army (Ezekiel 37:9, 10).

[4] This treats of "the dry bones" seen by the prophet upon the face of the valley, which signify the house of Israel, as is plainly declared in verse 11 of that chapter. "The house of Israel" signifies the church, and that house or church is here compared to "dry bones" because it had no good of love or truth of doctrine. The establishment of a New Church by the inbreathing of a new life, or by regeneration, is described by the "sinews, flesh, and skin," with which the bones were clothed and encompassed, and especially by the "spirit" that entered into them, and from which they lived; the "spirit" in them here signifies also the reception of the influx of Divine truth and consequent spiritual life. The prophet said to the wind, "Come from the four winds, O spirit," because "the four winds" signify the four quarters in the spiritual world, and the four quarters there signify the goods of love and the truths of doctrine in the whole complex. (On the signification of these see above, n. 417, 418, 419, 422, and in the work on Heaven and Hell 141-150.)

  
/ 1232  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.