Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Yechezchial 20

Studie

   

1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃

2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

3 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃

4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃

5 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃

6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃

8 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃

9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃

10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃

11 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃

12 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃

13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃

14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃

15 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃

16 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃

17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃

18 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃

19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃

20 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃

21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃

22 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃

23 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃

24 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃

25 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃

26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃

27 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃

28 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃

29 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃

30 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃

31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃

32 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃

33 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃

34 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃

35 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃

36 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃

37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃

38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃

39 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃

40 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃

41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃

42 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃

43 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃

44 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃

45 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

46 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃

47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃

48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃

49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

True Christian Religion # 156

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 853  
  

156. (vi) A PERSON'S SPIRIT IS HIS MIND, AND WHATEVER COMES FROM IT.

A person's spirit, regarded as an object, is nothing but his mind. It is this which lives on after death, and it is then called a spirit; if he is good, an angelic spirit and later an angel, if wicked, a satanic spirit and afterwards a Satan. Everyone's mind is his internal man, which is the real person and resides within the external man composed of his body. So when the body is cast off as the result of death, the internal man has a fully human form. Those, then, are in error who believe that a person's mind resides only in his head. There it is only in its beginnings, from which first emerge everything a person's understanding allows him to think and his will induces him to do. But in the body the mind is present in derivatives from those beginnings, and these have been so constructed as to permit sensation and action. Since it is inwardly attached to the bodily structures, it imparts to them sensation and movement, together with a feeling that the body thinks and acts of itself. Yet every intelligent person knows that this is a fallacy. Now since a person's spirit is allowed by his understanding to think and is induced by his will to act, and the body does not do so of itself but from the spirit, it follows that a person's spirit means his intelligence and the affection of his love, and everything which comes from it and acts.

[2] There are numerous passages in the Word to prove that a person's spirit means such things as are to do with the mind; their mere quotation will show anyone that this is so. The following are a few among many:

Bezaleel was filled with the spirit of wisdom, intelligence and knowledge, Exodus 31:3.

Nebuchadnezzar said of Daniel that an outstanding spirit of knowledge, intelligence and wisdom was in him, Daniel 5:12, 14.

Joshua was filled with the spirit of wisdom, Deuteronomy 34:9.

Make yourselves a new heart and a new spirit, Ezekiel 18:31.

Blessed are the poor in spirit, for of such is the kingdom of the heavens, Matthew 5:3.

I dwell in a broken and humble spirit, to revive the spirit of the humble, Isaiah 57:15.

The sacrifices of God are a broken spirit, Psalms 51:17.

I will give a cloak of praise in place of a depressed spirit, Isaiah 61:3.

Spirit also stands for the products of a wrong and unjust mind, as these passages prove:

He said to the foolish prophets, who run after their own spirit, Ezekiel 13:3.

Conceive chaff, bring forth stubble; as to your spirit, fire shall devour you, Isaiah 33:11.

A man who is in spirit a vagabond and utters a lie, Micah 2:11.

A generation whose spirit is not steadfast with God, Psalms 78:8.

A spirit of whoring, Hosea 4:12; 5:4.

That every heart may melt and every spirit be depressed, Ezekiel 21:7.

That which rises upon your spirit shall never be, Ezekiel 20:32.

Provided there is no deceit in his spirit, Psalms 32:2.

The spirit of Pharaoh was troubled, Genesis 41:8.

Likewise that of Nebuchadnezzar, Daniel 2:3.

These and very many other passages plainly establish that spirit means a person's mind and what is to do with it.

  
/ 853  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org