Bible

 

Shemot 30

Studie

   

1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃

2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃

3 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃

4 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃

5 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃

6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃

7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃

8 ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃

9 לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃

10 וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃

11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

12 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃

13 זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃

14 כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃

15 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃

16 ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃

17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃

19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃

20 בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃

21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃

22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

23 ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃

24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃

25 ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃

26 ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃

27 ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃

28 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃

29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃

30 ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃

31 ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃

32 על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃

33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃

34 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃

35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃

36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃

37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃

38 איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10290

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10290. 'And Jehovah said to Moses' means enlightenment and perception once again from the Lord through the Word. This is clear from the meaning of 'saying', when it refers to Jehovah, as enlightenment and perception (for its meaning enlightenment, see 7019, 10215, 10234, and for its meaning perception, 1791, 1815, 1819, 1822, 1898, 1919, 2080, 2862, 3509, 5877); and from the representation of 'Moses' as the Word, dealt with in 6752, 7014, 7089, 'Jehovah' in the Word being the Lord, see in the places referred to in 9373. From all this it is evident that 'Jehovah said to Moses' means enlightenment and perception from the Lord through the Word.

[2] These things are meant because the Lord speaks to a member of the Church in no other way than through the Word; for when He does so He sheds light to enable the person to see the truth, and also provides perception to enable him to perceive it to be such. How far He does so however is determined by the nature of the person's desire for truth, and that desire is determined by his love. Those who love truth for truth's sake possess enlightenment, and those who love truth for goodness' sake have perception. What perception is, see 483, 495, 521, 536, 597, 607, 784, 1121, 1387, 1919, 2144, 2145, 2171, 2515, 2831, 5228, 5920, 7680, 7977, 8780. But the Lord spoke to Moses and the prophets by word of mouth, to the end that the Word might be disseminated, its nature being such that every detail had an inner meaning. This also is the reason why these words, Jehovah said to Moses, are used. The angels, who discern that inner meaning, have no awareness of Moses, for the names of persons do not pass into heaven, 10282. Instead of Moses they perceive the Word, while the verb 'to say' is with them converted into something congruous with it, thus in this instance into 'to be enlightened' and 'to perceive'. Nothing else furthermore is understood, in the angelic way of thinking, by 'saying' or 'speaking' when done by the Lord through the Word.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.