Bible

 

Shemot 29

Studie

   

1 וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃

2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃

3 ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃

4 ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃

5 ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃

6 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃

7 ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃

8 ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃

9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃

10 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃

11 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃

12 ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃

13 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃

14 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃

15 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃

16 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃

17 ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃

18 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃

19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃

20 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃

21 ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃

22 ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃

23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃

24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃

25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃

26 ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃

27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃

28 והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃

29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃

30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃

31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃

32 ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃

33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃

34 ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃

35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃

36 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃

37 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃

38 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃

39 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃

40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃

41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃

42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃

43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃

44 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃

45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃

46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10087

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10087. And thou shalt take the breast. That this signifies the Divine spiritual in the heavens, and its appropriation there, is evident from the signification of “the breast,” as being the good of charity, and in the supreme sense the Divine spiritual (of which in what follows); that the appropriation of it in the heavens is meant, is because in what now follows the subject treated of is the flesh of the ram and the bread from the basket, which were not burned on the altar, but were granted to Moses, to Aaron, and to his sons, for a portion, and were “eaten,” whereby is signified appropriation, the process of which is now to be described. That by “the breast” is signified the good of charity, and in the supreme sense the Divine spiritual, is from correspondence; for the head with man corresponds to the good of love to the Lord, which is the good of the inmost heaven, and is called the Divine celestial; but the breast corresponds to the good of charity, which is the good of the middle or second heaven, and is called the Divine spiritual; and the feet correspond to the good of faith, thus to the good of obedience, which is the good of the ultimate heaven, and is called the Divine natural (concerning which correspondence see what has been shown above, n. 10030).

[2] As the “breast” from correspondence denotes the good of charity, and the good of charity is to do what is good from willing it, therefore John, who represented this good, lay on the breast or in the bosom of the Lord (John 13:23, 25); by which is signified that this good was loved by the Lord; for “to lie on the breast and in the bosom” denotes to love. He who knows this is also able to know what is signified by these words of the Lord to Peter and to John:

Jesus said to Simon Peter, Simon, son of Jonas, lovest thou Me? He saith, Yea, Lord, Thou knowest that I love Thee. He saith unto him, Feed My lambs. He saith to him again, Simon, son of Jonas, lovest thou Me? He saith, Yea, Lord, Thou knowest that I love Thee. He saith unto him, Feed My sheep. He said to him the third time, Simon, Son of Jonas, lovest thou Me? Peter was grieved, therefore he said, Lord Thou knowest all things, Thou knowest that I love Thee. Jesus saith unto him, Feed My sheep. Verily I say unto thee, When thou wast younger, thou girdedst thyself and walkedst whither thou wouldest; but when thou shalt be old, thou shalt stretch forth thy hand, and another shall gird thee, and lead thee whither thou wouldest not. When He had said this, He said to him, Follow Me. Peter turning about saw the disciple whom Jesus loved following, who also lay on His breast at supper. Peter seeing him saith, Lord, what about this man? Jesus said to him, If I will that he abide till I come, what is that to thee? Follow thou Me (John 21:15-21);

no one can know what these words signify except by the internal sense, which teaches that the twelve disciples of the Lord represented all things of faith and of love in the complex, as did the twelve tribes of Israel; and that Peter represented faith, James charity, and John the works or goods of charity. (That the twelve disciples of the Lord represented all things of faith and love in the complex, see n. 3488, 3858, 6397; and likewise the twelve tribes of Israel, n. 3858, 3926, 4060, 6335, 6640. That Peter represented faith, James charity, and John the works of charity, see the preface to the eighteenth and twenty-second chapters of Genesis, n. (2760)3750, 4738, 6344; and that the “Rock,” as Peter is also called, denotes the Lord as to faith, n. 8581.)

[3] As faith without charity does not love the Lord, and yet can teach such things as belong to faith and love, and to the Lord, therefore the Lord said three times, “Lovest thou Me,” “Feed My lambs,” and “Feed My sheep,” and for this reason the Lord says, “When thou wast younger, thou girdedst thyself, and walkedst whither thou wouldest; but when thou shalt be old, thou shalt stretch forth thy hands, and another shall gird thee and lead thee whither thou wouldest not,” by which is signified that the faith of the church in its rising is in the good of innocence like an infant; but that when it is in its setting, which is in the end of the church, faith would be no longer in this good, nor in the good of charity; and that then evil and falsity would lead, which are signified by “when thou shalt be old, thou shalt stretch forth thy hands, and another shall gird thee, and lead thee whither thou wouldest not;” thus from being free it would become enslaved. “To gird” denotes to know and perceive truths in light from good, n. 9952; “to walk” denotes to live according to these truths, n. 8417, 8420; hence “to gird himself and walk whither he would,” denotes to act from freedom, and to act from freedom is to act from the affection of truth from good, n. 2870-2893, 9585-9591; and is to be led by the Lord, n. 9096, 9586, 9589-9591; but “to be girded by another, and to be led whither he would not,” denotes to be a slave, and to be a slave is to act from evil, thus to be led by hell, n. 9096, 9586, 9589-9591. That “lambs,” of which the Lord first speaks, denote those who are in the good of innocence, see n. 3994; and that “sheep,” of which the Lord speaks in the second and third place, denote those who are in the good of charity and from this in faith, n. 4169, 4809; and that “three” denotes a whole period from beginning to end, n. 2788, 4495, 7715, 9198. Therefore, as the Lord spoke to Peter concerning the church from its rising to its setting, He said three times, “Lovest thou Me?”

[4] But by “John following the Lord” was signified that they who are in the goods of charity follow the Lord and are loved by the Lord, neither do they draw back; while they who are in faith separate not only do not follow the Lord, but are also indignant about it, like Peter at that time-not to mention more arcana which are contained in the above words. From all this it is also plain that to “lie on the breast and in the bosom of the Lord” denotes to be loved by Him, and that this is said of those who are in the goods of charity, like what is said of His “carrying them in His bosom” (Isaiah 40:10-11), and of “lying in the bosom” (2 Samuel 12:3).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.