Bible

 

Shemot 16

Studie

   

1 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃

2 וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃

3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃

4 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃

5 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃

6 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃

7 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃

8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃

9 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃

10 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃

11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

12 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃

13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃

14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃

15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃

16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃

17 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃

18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃

19 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃

20 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃

21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃

22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃

23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃

24 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃

25 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃

26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃

27 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃

28 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃

29 ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃

30 וישבתו העם ביום השבעי׃

31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃

32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃

33 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃

34 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃

35 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃

36 והעמר עשרית האיפה הוא׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8505

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8505. 'Today you will not find it in the field' means that [then] there will no longer be any acquiring of good through truth. This is clear from the meaning of 'not finding', when it refers to good that is obtained through truth, as no longer acquiring; and from the meaning of 'the field' as a person, at this point a person's mind in which good is implanted through truth. For a person is called a field because he receives the truths of faith, which are the seeds, and brings forth the fruit of the seeds, that is, forms of good.

[2] What this implies will be stated briefly. Before regeneration a person's actions spring from truth; but through that truth good is acquired, for during this time truth becomes good with him when it becomes part of his will and so of his life. But after regeneration his actions spring from good, and through that good truths are gained. To put it more intelligibly, before regeneration a person's actions spring from a spirit of obedience, but after regeneration from affection. The two states are the antithesis of each other; for in the former state truth is dominant, but in the latter good is dominant. Or, in the former state the person looks downwards or backwards, but in the latter upwards or forwards.

[3] When a person has reached the latter state, that is to say, when his actions spring from affection, he is no longer allowed to look back and do good from truth; for now the Lord is flowing into good, and leading him through that good If in this state he were to look back, that is, to do good from truth, his actions would spring from what is his own; for when a person's actions spring from truth he is guided by self, but when they spring from good he is guided by the Lord. These things are what is meant by the Lord's words in Matthew,

When you see the abomination of desolation, let him who is on the housetop not go down to take anything out of his house; and let him who is in the field not return to take his clothes. Matthew 24:15-18.

And in Luke,

On that day, whoever will be on the housetop with his vessels in the house let him not come down to take them away; and whoever is in the field, let him likewise not return to the things behind him. Remember Lot's wife. Luke 17:31-32.

For more about what these words imply, see the explanations in 3652, 5895 (end), 5897, 7923, and below in 8506, 8510.

Such are the things meant in the internal sense by the words stating that the man[na] will not be found in the field on the seventh day and that some of the people went out to gather it but did not find any.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.