Bible

 

Shemot 10

Studie

   

1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃

2 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃

3 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃

4 כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃

5 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃

6 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃

7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃

8 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃

9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃

10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃

11 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃

12 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃

13 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃

14 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃

15 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃

16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃

17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃

18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃

19 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃

20 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃

21 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃

22 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃

23 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃

24 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃

25 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃

26 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃

27 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃

28 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃

29 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 7648

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

7648. And thy houses shall be filled, and the houses of all thy servants, and the houses of all the Egyptians. That this signifies that falsity will reign in each and all things in the natural, from its interior to its outermost, is evident from the signification of “to be filled,” as being to reign (of which presently); and from the signification of the “houses of Pharaoh, the houses of all his servants, and the houses of all the Egyptians,” as being each and all things in the natural (see n. 7353, 7355), here from its interior to its outermost (according to the things unfolded above, n. 7645). That “to be filled” denotes to reign, is because when the mind of man is filled with falsities from evils, insomuch that he has a delight in seducing by means of falsities and in doing evils, then it is said that “falsity reigns with him,” and the affection itself is said to be “reigning.” That is said “to reign universally” which fills the whole mind of man, that is, both his thought and his will; that which a man loves above all things and regards as the ultimate end, thus reigns with him; and this is in the veriest singulars of his will and of his thought. Of what nature is that which universally reigns, can be known from the delight when it succeeds, and from the pain when it does not succeed. That which universally reigns with a man, makes the visible presentation of his spirit, his face being wholly in accordance with it. If evil and falsity are that which reigns, the form of his spirit is diabolical; but if good and truth are that which reigns, the form is angelic; for regarded in itself the spirit is the affection in form, and the ruling affection is its veriest form, and the rest of its affections apply themselves to it.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.