Bible

 

Devarim 32

Studie

   

1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

6 ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

7 זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

13 ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

27 לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

34 הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

37 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

47 כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Doctrine of the Sacred Scripture # 101

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 118  
  

101. Before the Current Word in the World Today, There Was a Word That Has Been Lost

Before the Word in the Israelite nation given through Moses and the Prophets, worship employing sacrifices was known, and people prophesied in the name of Jehovah, as can be seen from reports in the books of Moses.

That worship employing sacrifices was known: This can be seen from its being commanded to the children of Israel to overturn the altars of the gentiles, break in pieces their pillars, and cut down their groves (Exodus 34:13, Deuteronomy 7:5, 12:3).

It can be seen from the time when Israel in Shittim began to commit harlotry with the daughters of Moab, that the daughters invited the people to the sacrifices of their gods, and the people ate and bowed down to their gods, and especially that Israel joined itself to Baal-Peor, and Jehovah’s anger was inflamed therefore against Israel (Numbers 25:1-3).

It can also be seen from the altars that Balaam, who came from Syria, caused to be built, and from his sacrificing oxen and flocks (Numbers 22:40, 23:1-2, 14, 29-30).

[2] That people prophesied in the name of Jehovah: This can be seen from the prophecies of Balaam (Numbers 23:7-10, 18-24, 24:3-9, 15-24). His prophesying concerning the Lord, that a Star would arise out of Jacob and a scepter out of Israel (Numbers 24:17). His prophesying in the name of Jehovah (Numbers 22:13, 18, 23:3, 5, 8, 16, 26, 24:1, 13). It is apparent from this that a Divine worship like the worship in the Israelite nation instituted by Moses existed among gentiles.

[3] That such worship existed also before the time of Abram: A glimmer of this is reflected in Moses’ words in Deuteronomy 32:7-8. But it is still more plainly apparent from the action of Melchizedek, king of Salem, who brought out bread and wine and blessed Abram, and from Abram’s giving him tithes of everything (Genesis 14:18-20). Melchizedek, moreover, represented the Lord, for he is called the priest of God Most High (Genesis 14:18). Regarding the Lord, we are also told in the book of Psalms, “You are a priest forever, according to the order of Melchizedek” (Psalms 110:4). That is why Melchizedek brought out bread and wine as holy elements of the church, like the holy elements in the sacrament of Holy Supper, and why he could bless Abram, and why Abram gave him tithes of everything.

  
/ 118  
  

Thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.