Bible

 

Shmuel B 11

Studie

   

1 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃

2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃

3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃

4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃

5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃

6 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃

7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃

8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃

9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃

10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃

11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃

12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃

13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃

14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃

15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃

16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃

17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃

18 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃

19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃

20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃

21 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃

22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃

23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃

24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃

25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃

26 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃

27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃

   

Komentář

 

Smite

  

'To smite' signifies condemnation.

'To smite the earth with every plague as often as they will,' as in Revelation 11:6, signifies the destruction of the church by all kinds of evils and falsities.

Among the ancients, who lived in an age of representatives and meaningful signs, 'to smite the mother with the children' was a proverbial expression meaning the destruction of the Church and of everything that belonged to the Church either in general, or in particular with anyone who in himself is a Church. 'Mother' was used to mean the Church, and 'children' or 'sons,' truths which belonged to the Church. So 'to smite the mother with the children' means to perish completely, as a person also perishes completely when the Church and what belongs to the Church perishes in him, or when the affection for truth, which is the meaning of 'mother' and constitutes the Church in a person, is destroyed. 

'To smite,' as in Genesis 32:8, signifies destruction.

In Genesis 14:15, this signifies vindication.

(Odkazy: Arcana Coelestia 7871, Genesis 8, 14, 15, 32; Revelation 6, 11)