Bible

 

Yehoshua 24

Studie

   

1 וַיֶּאֶסֹף יְהֹושֻׁעַ אֶת־כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים׃

2 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבֹותֵיכֶם מֵעֹולָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחֹור וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃

3 וָאֶקַּח אֶת־אֲבִיכֶם אֶת־אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאֹולֵךְ אֹותֹו בְּכָל־אֶרֶץ כְּנָעַן [כ= וָאֶרֶב] [ק= וָאַרְבֶּה] אֶת־זַרְעֹו וָאֶתֶּן־לֹו אֶת־יִצְחָק׃

4 וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־עֵשָׂו וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת־הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אֹותֹו וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם׃

5 וָאֶשְׁלַח אֶת־מֹשֶׁה וְאֶת־אַהֲרֹן וָאֶגֹּף אֶת־מִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבֹּו וְאַחַר הֹוצֵאתִי אֶתְכֶם׃

6 וָאֹוצִיא אֶת־אֲבֹותֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַתָּבֹאוּ הַיָּמָּה וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵי אֲבֹותֵיכֶם בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים יַם־סוּף׃

7 וַיִּצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה וַיָּשֶׂם מַאֲפֵל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַמִּצְרִים וַיָּבֵא עָלָיו אֶת־הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים׃

8 [כ= וָאָבִאָה] [ק= וָאָבִיא] אֶתְכֶם אֶל־אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיֹּושֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אֹותָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת־אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם׃

9 וַיָּקָם בָּלָק בֶּן־צִפֹּור מֶלֶךְ מֹואָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן־בְּעֹור לְקַלֵּל אֶתְכֶם׃

10 וְלֹא אָבִיתִי לִשְׁמֹעַ לְבִלְעָם וַיְבָרֶךְ בָּרֹוךְ אֶתְכֶם וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיָּדֹו׃

11 וַתַּעַבְרוּ אֶת־הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל־יְרִיחֹו וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי־יְרִיחֹו הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אֹותָם בְּיֶדְכֶם׃

12 וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת־הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אֹותָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ׃

13 וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא־בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא־נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים׃

14 וְעַתָּה יְראוּ אֶת־יְהוָה וְעִבְדוּ אֹתֹו בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבֹותֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת־יְהוָה׃

15 וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה בַּחֲרוּ לָכֶם הַיֹּום אֶת־מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת־אֱלֹהִים אֲשֶׁר־עָבְדוּ אֲבֹותֵיכֶם אֲשֶׁר [כ= בְּעֵבֶר] [ק= מֵעֵבֶרa] הַנָּהָר וְאִם אֶת־אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת־יְהוָה׃ ף

16 וַיַּעַן הָעָם וַיֹּאמֶר חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת־יְהוָה לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים׃

17 כִּי יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת־אֲבֹותֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת־הָאֹתֹות הַגְּדֹלֹות הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם׃

18 וַיְגָרֶשׁ יְהוָה אֶת־כָּל־הָעַמִּים וְאֶת־הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ גַּם־אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת־יְהוָה כִּי־הוּא אֱלֹהֵינוּ׃ ס

19 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת־יְהוָה כִּי־אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל־קַנֹּוא הוּא לֹא־יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם׃

20 כִּי תַעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֵיטִיב לָכֶם׃

21 וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל־יְהֹושֻׁעַ לֹא כִּי אֶת־יְהוָה נַעֲבֹד׃

22 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי־אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת־יְהוָה לַעֲבֹד אֹותֹו וַיֹּאמְרוּ עֵדִים׃

23 וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת־לְבַבְכֶם אֶל־יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃

24 וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל־יְהֹושֻׁעַ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקֹולֹו נִשְׁמָע׃

25 וַיִּכְרֹת יְהֹושֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיֹּום הַהוּא וַיָּשֶׂם לֹו חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם׃

26 וַיִּכְתֹּב יְהֹושֻׁעַ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תֹּורַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדֹולָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ יְהוָה׃ ס

27 וַיֹּאמֶר יְהֹושֻׁעַ אֶל־כָּל־הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה־בָּנוּ לְעֵדָה כִּי־הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל־אִמְרֵי יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן־תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם׃

28 וַיְשַׁלַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָעָם אִישׁ לְנַחֲלָתֹו׃ ף

29 וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃

30 וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בִּגְבוּל נַחֲלָתֹו בְּתִמְנַת־סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר־אֶפְרָיִם מִצְּפֹון לְהַר־גָּעַשׁ׃

31 וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת־יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהֹושֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהֹושֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְהוָה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃

32 וְאֶת־עַצְמֹות יֹוסֵף אֲשֶׁר־הֶעֱלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי־חֲמֹור אֲבִי־שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וַיִּהְיוּ לִבְנֵי־יֹוסֵף לְנַחֲלָה׃

33 וְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנֹו אֲשֶׁר נִתַּן־לֹו בְּהַר אֶפְרָיִם׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Spiritual Experiences # 2354

  
/ 6110  
  

2354. About Balaam's blessing [the people]

It may strike one as remarkable that Balaam was able to curse the people, but that Jehovah did not hear him and he had to Bless them, just as we read in Joshua 24:9,10 - as if his curse, if it had come from him, could have accomplished anything!

But I can understand this matter somewhat from the state of the world of spirits, from the fact that very many are seeking out a reason to punish, and as soon as they find anything evil, anything of some consequence, they want that soul to be turned over to them, as I know from numerous experiences. They thoroughly search out whatever evil they can find, and when they find the evil, they claim for themselves jurisdiction over the person, and the punishing of the soul is indeed left to them. For when an evil is great, it has within it that it shall be punished. Accordingly, the Lord in the interest of justice permits that evil, and falsity, be punished, yet only for the sake of the person's betterment or welfare.

Therefore, since there was in the people Israel much that was wicked, idolatrous, and filthy, the Lord was not willing that such things should be discovered by Balaam, and that they should thus be indicted. For since it was true that they were of this nature, they would have been damned. This the Lord prevented, as He constantly does when newly arrived souls come and are charged. Balaam was able to speak with spirits, and was led by them, as his confession quite plainly reveals. 1748, 18 June.

  
/ 6110  
  

Thanks to the Academy of the New Church, and Bryn Athyn College, for the permission to use this translation.