Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 26

Studie

   

1 וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשֹׁון אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל־אֲבִימֶּלֶךְ מֶלֶךְ־פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה׃

2 וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר אַל־תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ׃

3 גּוּר* בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְךֶךָּ כִּי־לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת־כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת־הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ׃

4 וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ כְּכֹוכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל־הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גֹּויֵי הָאָרֶץ׃

5 עֵקֶב אֲשֶׁר־שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקֹּותַי וְתֹורֹתָי׃

6 וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר׃

7 וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקֹום לְאִשְׁתֹּו וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן־יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקֹום עַל־רִבְקָה כִּי־טֹובַת מַרְאֶה הִיא׃

8 וַיְהִי כִּי אָרְכוּ־לֹו שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלֹּון וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתֹּו׃

9 וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן־אָמוּת עָלֶיהָ׃

10 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת־אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם׃

11 וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת־כָּל־הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתֹּו מֹות יוּמָת׃

12 וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְהוָה׃

13 וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְגָדֵל עַד כִּי־גָדַל מְאֹד׃

14 וַיְהִי־לֹו מִקְנֵה־צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתֹו פְּלִשְׁתִּים׃

15 וְכָל־הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר׃

16 וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל־יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי־עָצַמְתָּ־מִמֶּנּוּ* מְאֹד׃

17 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל־גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם׃

18 וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת־בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מֹות אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמֹות כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר־קָרָא לָהֶן אָבִיו׃

19 וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי־יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ־שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים׃

20 וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם־רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם־הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמֹּו׃

21 וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם־עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה׃

22 וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבֹות וַיֹּאמֶר כִּי־עַתָּה הִרְחִיב יְהוָה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ׃

23 וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע׃

24 וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל־תִּירָא כִּי־אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת־זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי׃

25 וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה וַיֶּט־שָׁם אָהֳלֹו וַיִּכְרוּ־שָׁם עַבְדֵי־יִצְחָק בְּאֵר׃

26 וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר־צְבָאֹו׃

27 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם׃

28 וַיֹּאמְרוּ רָאֹו רָאִינוּ כִּי־הָיָה יְהוָה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינֹותֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ׃

29 אִם־תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק־טֹוב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלֹום אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְהוָה׃

30 וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃

31 וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתֹּו בְּשָׁלֹום׃

32 וַיְהִי בַּיֹּום הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לֹו עַל־אֹדֹות הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לֹו מָצָאנוּ מָיִם׃

33 וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל־כֵּן שֵׁם־הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס

34 וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת־יְהוּדִית בַּת־בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת־בָּשְׂמַת בַּת־אֵילֹן הַחִתִּי׃

35 וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2723

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2723. But in regard to Beersheba—“Beersheba” signifies the state and quality of the doctrine, namely, that it is Divine and it is that to which what is of human reason is adjoined-as is evident from the series of things treated of from verse 22 this verse (see n. 2613, 2614); and also from the signification of the word itself in the original language, which is “the well of the oath,” and “of seven.” That a “well” is the doctrine of faith may be seen above (n. 2702, 2720); that an “oath” is conjunction (n. 2720); and that a “covenant made by an oath,” has the same meaning (n. 1996, 2003, 2021, 2037); and that “seven” denotes what is holy and thus Divine (n. 395, 433, 716, 881); from all which it is evident that “Beersheba” signifies doctrine which is in itself Divine together with things of human reason or appearances adjoined.

[2] That the name Beersheba comes from all this is manifest from Abraham’s words:

Because these seven ewe lambs shalt thou take from my hand, that it may be a witness unto me that I have digged this well; therefore he called that place Beersheba, because there they sware both of them; and they struck a covenant in Beersheba (Genesis 21:30-32).

In like manner from Isaac’s words in chapter 26:

It came to pass on that day that Isaac’s servants came and told him concerning the well which they had digged, and said unto him, We have found water; and he called it Shibah (an “oath” and “seven”); therefore the name of the city is Beersheba unto this day (Genesis 26:32-33).

There also wells are spoken of about which there was contention with Abimelech, and a covenant with him is treated of; and by “Beersheba” are signified the things of human reason again adjoined to the doctrine of faith; and because they are again adjoined, and the doctrine thus became adapted to human comprehension, it is called a “city” (that a “city” signifies doctrine in its complex may be seen above, n. 402, 2268, 2450, 2451). Moreover Beersheba is mentioned with a similar signification as to the internal sense in other places (Genesis 22:19; 26:22-23; 28:10; 46:1, 5; Josh. 15:28; 19:1-2; 1 Samuel 8:2; 1 Kings 19:3; and also in the opposite sense, Amos 5:5; 8:13-14).

[3] The extension of the celestial and spiritual things belonging to doctrine is signified in the internal sense, where the extent of the land of Canaan is described by the expression “from Dan even to Beersheba;” for by the land of Canaan is signified the Lord’s kingdom, and also His church, consequently the celestial and spiritual things of doctrine; as in the book of Judges:

All the sons of Israel went out, and the congregation was assembled as one man from Dan even to Beersheba (Judg. 20:1).

In the book of Samuel:

All Israel from Dan even to Beersheba (1 Samuel 3:20).

And again:

To transfer the kingdom from the house of Saul, and to set up the throne of David over Israel and over Judah, from Dan even to Beersheba (2 Samuel 3:10).

And again:

Hushai said to Absalom, Let all Israel be gathered together, from Dan even unto Beersheba (2 Samuel 17:11).

And again:

David told Joab to go through all the tribes of Israel from Dan even to Beersheba (2 Samuel 24:2, 7).

And again:

There died of the people from Dan even to Beersheba seventy thousand men (2 Samuel 24:15).

In the book of Kings:

Judah dwelt under his vine and under his fig-tree, from Dan even to Beersheba, all the days of Solomon (1 Kings 4:25).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org