Bible

 

Bereshit 25

Studie

   

1 וַיֹּסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ קְטוּרָה׃

2 וַתֵּלֶד לֹו אֶת־זִמְרָן וְאֶת־יָקְשָׁן וְאֶת־מְדָן וְאֶת־מִדְיָן וְאֶת־יִשְׁבָּק וְאֶת־שׁוּחַ׃

3 וְיָקְשָׁן יָלַד אֶת־שְׁבָא וְאֶת־דְּדָן וּבְנֵי דְדָן הָיוּ אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁים וּלְאֻמִּים׃

4 וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל־אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה׃

5 וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לֹו לְיִצְחָק׃

6 וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנֹו בְּעֹודֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל־אֶרֶץ קֶדֶם׃

7 וְאֵלֶּה יְמֵי שְׁנֵי־חַיֵּי אַבְרָהָם אֲשֶׁר־חָי מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים׃

8 וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טֹובָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃

9 וַיִּקְבְּרוּ אֹתֹו יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל־מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל־שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן־צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מַמְרֵא׃

10 הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־קָנָה אַבְרָהָם מֵאֵת בְּנֵי־חֵת שָׁמָּה קֻבַּר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִשְׁתֹּו׃

11 וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־יִצְחָק בְּנֹו וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם־בְּאֵר לַחַי רֹאִי׃ ס

12 וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן־אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם׃

13 וְאֵלֶּה שְׁמֹות בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתֹולְדֹתָם בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם׃

14 וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא׃

15 חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה׃

16 אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים־עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם׃

17 וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים וַיִּגְוַע וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל־עַמָּיו׃

18 וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד־שׁוּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרַיִם בֹּאֲכָה אַשּׁוּרָה עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו נָפָל׃ ף

19 וְאֵלֶּה תֹּולְדֹת יִצְחָק בֶּן־אַבְרָהָם אַבְרָהָם הֹולִיד אֶת־יִצְחָק׃

20 וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתֹּו אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחֹות לָבָן הָאֲרַמִּי לֹו לְאִשָּׁה׃

21 וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוָה לְנֹכַח אִשְׁתֹּו כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לֹו יְהוָה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתֹּו׃

22 וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם־כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת־יְהוָה׃

23 וַיֹּאמֶר יְהוָה לָהּ שְׁנֵי [כ= גֹיִים] [ק= גֹויִם] בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר׃

24 וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תֹוםִם בְּבִטְנָהּ׃

25 וַיֵּצֵא הָרִאשֹׁון אַדְמֹונִי כֻּלֹּו כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמֹו עֵשָׂו׃

26 וְאַחֲרֵי־כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדֹו אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמֹו יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן־שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם׃

27 וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים׃

28 וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו כִּי־צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת־יַעֲקֹב׃

29 וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן־הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף׃

30 וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמֹו אֱדֹום׃

31 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיֹּום אֶת־בְּכֹרָתְךָ לִי׃

32 וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הֹולֵךְ לָמוּת וְלָמָּה־זֶּה לִי בְּכֹרָה׃

33 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיֹּומ* וַיִּשָּׁבַע לֹו וַיִּמְכֹּר אֶת־בְּכֹרָתֹו לְיַעֲקֹב׃

34 וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3312

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3312. 'Dwelling in tents' means worship arising out of this. This is clear from the meaning of 'tents' as the holiness of love and of the worship arising out of this, 414, 1102, 2145, 2152. The reason 'tents' means the holiness of the worship arising is that in most ancient times the member of the Church with whom love to the Lord and consequently holy worship existed dwelt in tents and held his holy worship there. And because the holiness of love and the resulting holiness of worship started to be represented at that period by means of tents, they were commanded to make a Tent according to the pattern shown to Moses on Mount Sinai and to establish their Divine worship there. This was also the origin of the Feast of Tabernacles when they had to dwell in tents, which they were required to do so as to represent the holy worship which existed with the member of the celestial Church. From this it is evident that 'dwelling in tents' means worship.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.