Bible

 

Bereshit 23

Studie

   

1 וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׃

2 וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרֹון בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ׃

3 וַיָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתֹו וַיְדַבֵּר אֶל־בְּנֵי־חֵת לֵאמֹר׃

4 גֵּר־וְתֹושָׁב אָנֹכִי עִםָּכֶם תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת־קֶבֶר עִםָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי׃

5 וַיַּעֲנוּ בְנֵי־חֵת אֶת־אַבְרָהָם לֵאמֹר לֹו׃

6 שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתֹוכֵנוּ בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת־מֵתֶךָ אִישׁ מִמֶּנּוּ אֶת־קִבְרֹו לֹא־יִכְלֶה מִמְּךָ מִקְּבֹר מֵתֶךָ׃

7 וַיָּקָם אַבְרָהָם וַיִּשְׁתַּחוּ לְעַם־הָאָרֶץ לִבְנֵי־חֵת׃

8 וַיְדַבֵּר אִתָּם לֵאמֹר אִם־יֵשׁ אֶת־נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת־מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ־לִי בְּעֶפְרֹון בֶּן־צֹחַר׃

9 וְיִתֶּן־לִי אֶת־מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר־לֹו אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי בְּתֹוכְכֶם לַאֲחֻזַּת־קָבֶר׃

10 וְעֶפְרֹון יֹשֵׁב בְּתֹוךְ בְּנֵי־חֵת וַיַּעַן עֶפְרֹון הַחִתִּי אֶת־אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר־עִירֹו לֵאמֹר׃

11 לֹא־אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בֹּו לְךָ נְתַתִּיהָ לְעֵינֵי בְנֵי־עַמִּי נְתַתִּיהָ לָּךְ קְבֹר מֵתֶךָ׃

12 וַיִּשְׁתַּחוּ אַבְרָהָם לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ׃

13 וַיְדַבֵּר אֶל־עֶפְרֹון בְּאָזְנֵי עַם־הָאָרֶץ לֵאמֹר אַךְ אִם־אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי וְאֶקְבְּרָה אֶת־מֵתִי שָׁמָּה׃

14 וַיַּעַן עֶפְרֹון אֶת־אַבְרָהָם לֵאמֹר לֹו׃

15 אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל־כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה־הִוא וְאֶת־מֵתְךָ קְבֹר׃

16 וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל־עֶפְרֹון וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת־הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי־חֵת אַרְבַּע מֵאֹות שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר׃

17 וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרֹון אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לִפְנֵי מַמְרֵא הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בֹּו וְכָל־הָעֵץ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה אֲשֶׁר בְּכָל־גְּבֻלֹו סָבִיב׃

18 לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה לְעֵינֵי בְנֵי־חֵת בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר־עִירֹו׃

19 וְאַחֲרֵי־כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת־שָׂרָה אִשְׁתֹּו אֶל־מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה עַל־פְּנֵי מַמְרֵא הִוא חֶבְרֹון בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃

20 וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר־בֹּו לְאַבְרָהָם לַאֲחֻזַּת־קָבֶר מֵאֵת בְּנֵי־חֵת׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 2833

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

2833. And Abraham went, and took the ram. That this signifies their liberation by the Lord’s Divine Human, is evident from the representation of Abraham, as being here the Lord as to His Divine Human (for when Jehovah, or the angel of Jehovah, speaks with Abraham, then “Jehovah,” or the “angel of Jehovah,” is the Divine Itself, and “Abraham” is the Divine Human); and also from the signification of a “ram,” as being the spiritual (n. 2830). It is hence manifest that Abraham’s going and taking the ram caught in the thicket by his horns, signifies the liberation of the spiritual by the Lord’s Divine Human. (That without the Lord’s coming into the world the spiritual could not possibly have been saved, may be seen above, n. 2661, 2716; and that they have salvation and liberation by the Lord’s Divine Human, n. 2716)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.