Bible

 

Shemot 14

Studie

   

1 וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃

2 דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחֹו תַחֲנוּ עַל־הַיָּם׃

3 וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר׃

4 וְחִזַּקְתִּי אֶת־לֵב־פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל־חֵילֹו וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה וַיַּעֲשׂוּ־כֵן׃

5 וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה־זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי־שִׁלַּחְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ׃

6 וַיֶּאְסֹר אֶת־רִכְבֹּו וְאֶת־עַמֹּו לָקַח עִמֹּו׃

7 וַיִּקַּח שֵׁשׁ־מֵאֹות רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל־כֻּלֹּו׃

8 וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה׃

9 וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אֹותָם חֹנִים עַל־הַיָּם כָּל־סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילֹו עַל־פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן׃

10 וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה׃

11 וַיֹּאמְרוּ אֶל־מֹשֶׁה הַמִבְּלִי אֵין־קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהֹוצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם׃

12 הֲלֹא־זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת־מִצְרָיִם כִּי טֹוב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר׃

13 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־הָעָם אַל־תִּירָאוּ הִתְיַצְבוּ וּרְאוּ אֶת־יְשׁוּעַת יְהוָה אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיֹּום כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת־מִצְרַיִם הַיֹּום לֹא תֹסִיפוּ לִרְאֹתָם עֹוד עַד־עֹולָם׃

14 יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן׃ ף

15 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה מַה־תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ׃

16 וְאַתָּה הָרֵם אֶת־מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתֹוךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה׃

17 וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת־לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל־חֵילֹו בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו׃

18 וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי־אֲנִי יְהוָה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבֹּו וּבְפָרָשָׁיו׃

19 וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָןָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׃

20 וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָןָן וְהַחֹשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת־הַלָּיְלָה וְלֹא־קָרַב זֶה אֶל־זֶה כָּל־הַלָּיְלָה׃

21 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדֹו עַל־הַיָּם וַיֹּולֶךְ יְהוָה אֶת־הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל־הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת־הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם׃

22 וַיָּבֹאוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּתֹוךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם׃

23 וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם כֹּל סוּס פַּרְעֹה רִכְבֹּו וּפָרָשָׁיו אֶל־תֹּוךְ הַיָּם׃

24 וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל־מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָןָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם׃

25 וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻת וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם׃ ף

26 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה אֶת־יָדְךָ עַל־הַיָּם וְיָשֻׁבוּ הַמַּיִם עַל־מִצְרַיִם עַל־רִכְבֹּו וְעַל־פָּרָשָׁיו׃

27 וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת־יָדֹו עַל־הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנֹות בֹּקֶר לְאֵיתָנֹו וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתֹו וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת־מִצְרַיִם בְּתֹוךְ הַיָּם׃

28 וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת־הָרֶכֶב וְאֶת־הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא־נִשְׁאַר בָּהֶם עַד־אֶחָד׃

29 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתֹוךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם׃

30 וַיֹּושַׁע יְהוָה בַּיֹּום הַהוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־מִצְרַיִם מֵת עַל־שְׂפַת הַיָּם׃

31 וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת־הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת־יְהוָה וַיַּאֲמִינוּ בַּיהוָה וּבְמֹשֶׁה עַבְדֹּו׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 8153

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

8153. And the sons of Israel went out with a lofty hand. That this signifies when nevertheless they had been released by the Divine power from the endeavor to subjugate them, is evident from the representation of the sons of Israel, as being those who are of the spiritual church, or in faith conjoined with charity (as just above, n. 8152); from the signification of “to go out,” as being to be liberated, that is, to be released from the endeavor to subjugate them, which endeavor is signified by “to pursue” (n. 8152); and from the signification of “a lofty hand,” as being the Divine power, for by “hand” is signified power (see n. 878, 3387, 4931-4937, 5327, 5328, 5544, 6292, 6947, 7011, 7188, 7189, 7518, 7673, 8050, 8069); and by “lofty” is signified what is Divine. “Lofty” denotes what is Divine, because by it is meant heaven where the Divine is. Therefore in the Word it is said of Jehovah or the Lord that He “dwells on high,” and He Himself is called “the Most High,” as in Isaiah:

Jehovah is exalted; for He dwelleth on high (Isaiah 33:5).

Thus saith the high and lofty One that inhabiteth eternity, and whose name is Holy: I dwell in the holy and high place (Isaiah 57:15).

Jehovah sent from on high, and He rescued me (Psalms 18:16).

Therefore Jehovah is called “the Most High” (Deuteronomy 32:8; Daniel 4:17, 3 4:32, 34; 7:18, 22, 25; Psalms 7:17; 9:2; 18:13; 46:4; 50:14; 57:2; 82:6). Because “high” signified heaven and the Divine therein, Divine worship was instituted on mountains and on high places by those who were of the representative church; and for this reason also it was performed in lofty places which they built for themselves, as frequently mentioned in the historical and prophetical portions of the Word, as in Ezekiel:

Thou hast built unto thee a lofty place, and hast made thee a high place in every street. Thou hast built thy lofty place on every head of the way (Ezekiel 16:24-25, 31).

That the Divine was signified by what is high, is because by the starry heaven was signified the angelic heaven, and it was also believed that it was there; although the wiser among them knew that heaven is not on high, but is where the good of love is, and this within man, wherever he may be. (That high things denote interior things, or the goods which are there, see n. 450, 1735, 2148, 4210, 4599)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.