2
לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל־אלהיה לא קרבה׃
3
שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃
4
נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו־קדש חמסו תורה׃
5
יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא־יודע עול בשת׃
6
הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי־איש מאין יושב׃
7
אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃
8
לכן חכו־לי נאם־יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל־הארץ׃
9
כי־אז אהפך אל־עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד׃
10
מעבר לנהרי־כוש עתרי בת־פוצי יובלון מנחתי׃
11
ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי־אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא־תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃
12
והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃
13
שארית ישראל לא־יעשו עולה ולא־ידברו כזב ולא־ימצא בפיהם לשון תרמית כי־המה ירעו ורבצו ואין מחריד׃ ס
14
רני בת־ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל־לב בת ירושלם׃
15
הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא־תיראי רע עוד׃
16
ביום ההוא יאמר לירושלם אל־תיראי ציון אל־ירפו ידיך׃
17
יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃
18
נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃
19
הנני עשה את־כל־מעניך בעת ההיא והושעתי את־הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל־הארץ בשתם׃
20
בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי־אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את־שבותיכם לעיניכם אמר יהוה׃
